שתים ממצוות הפורים, הן מצות "משלוח מנות", ו"מתנות לאביונים", וכפי שנאמר במגילת אסתר על ימי הפורים:
"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים."
ואת עיקר דיני משלוח מנות כבר הזכרנו אתמול.
דין הנשים לגבי משלוח מנות
הנשים חייבות בכל מצוות הפורים כדין האנשים. ולכן הדבר ברור שגם הנשים מחוייבות לשלוח משלוח מנות, וכל אשה תשלח לרעותה. אולם דנו הפוסקים, לגבי אשה נשואה, אם היא יוצאת ידי חובה במה שבעלה שולח משלוחי מנות רבים גם בשמה. והגאון הראשון לציון מהר"ר יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף (סימן תרצד) העלה למסקנה, שעל כל אשה מוטלת חובה לדאוג שהיא בעצמה תשלח משלוח מנות (בעצמה, או על ידי שליח מטעמה, ואפילו אם בעלה הוא השליח). ותשלח לשכנה או לחברה וכדומה. ולא תסמוך רק על המשלוחים שעושה בעלה.
בני הבית במצות מתנות לאביונים
דנו הפוסקים, לגבי ילדים וילדות הנמצאים בבית, מעל או מתחת גיל בר ובת מצוה, האם הם מחוייבים גם כן במצוות "מתנות לאביונים". שיש אומרים שאפילו ילדים קטנים צריכים לקיים מצוה זו, שהרי אנו מחוייבים לחנכם בכל המצוות שבתורה. ויש אומרים שמאחר והמצוה היא שיתן מכספו בתור מתנות לאביונים, והרי לילדים ואפילו לגדולים שבהם אין כסף משל עצמם, לכן הם פטורים לגמרי ממצוה זו. ולמעשה כתב הגאון הילקוט יוסף (עמוד תרכ"ג), שאף שיש מקום לצדד בזה לכאן ולכאן, מכל מקום נכון לחנך גם את הקטנים (שהגיעו לגיל חינוך) לקיים את מצוות מתנות לאביונים. (ואפשר להסתפק בכך שיאמר האב לבנו, הנה תראה שאני נותן גם עבורך מתנות לאביונים).
ולגבי ילדים בוגרים, כתב הגאון הנ"ל, שעליהם לתת מתנות לאביונים. והביא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שסכום הכסף שיש לתת תלוי בנותן ובמקבל. ואמר לבחור אחד ששאל אותו כמה "מתנות לאביונים" עליו לתת, "אביך, בחמישים שקל יוצא ידי חובת המצווה בהידור, אבל אתה, חצי שקל יכול להיות הרבה בשבילך".
מתנות לאביונים לילד קטן
יוצאים ידי חובת "מתנות לאביונים" בנתינה לילד קטן שהוא אביון. (שם עמוד תרכט).
עני במצוות מתנות לאביונים
אפילו עני שבישראל, שהוא מתפרנס מכספי צדקה, חייב לתת מתנות לאביונים. וכתב הב"ח (סימן תרצד), שאין מצוות מתנות לאביונים דומה לשאר מצוות הצדקה, אלא מצווה מיוחדת היא ליום הפורים, כדין ארבעה כוסות בליל פסח, שעל כל אחד מישראל חובה לקיימה. ואף על פי שיש חולקים בדבר, מכל מקום גם מרן החיד"א בברכי יוסף הכריע כדברי הב"ח, וכן עיקר להלכה.
לתת את המעות ביום פורים
את מעות המתנות לאביונים, יש לתת לעניים ביום פורים. ובזמן הזה ישנם גבאי צדקה שמטפלים במעות הללו ונותנים אותם לידי העניים ביום הפורים. אולם מי שנמצא בעיר שאין שם עניים מישראל, עליו להפריש את המעות הללו ולשומרם אצלו, ויתן אותם לעניים לאחר מכן. (שלחן עורך סימן תרצד).
ובספר אביר הרועים חלק שלישי, הבאתי מעשה שהיה לפני כחמש עשרה שנה, שראיתי אצל מרן הסבא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שהיה נותן הרבה מתנות לאביונים לבאים לפניו, בכל זאת, דיקדק לתת לפחות את עיקר המעות לעניים הגונים וישרים. לכן היה בדעתו לתת את המתנות לאברך אביון אחד מתלמידיו, אך אותו אברך לא בא לפניו ביום הפורים. מה עשה מרן זצ"ל? לקח כמאתיים שקלים, ושמר אותם אצלו, ולמחרת שלח שליח, קרא לאותו אברך, ונתן בידו את המעות באהבה וברוב חיבה. וזהו על פי מה שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן תרצ"ד), שבמקום שאין עניים, יכול לעכב את המעות אצלו, ויתן אותם אחר כך במקום שירצה. (ועיין שם במשנה ברורה ס"ק יג).
