הלכה ליום רביעי כ"ז אב תשפ"ב 24 באוגוסט 2022

להתפלל על נס

שאלה: האם מותר להתפלל לה' שיעשה נס באופן שאינו על פי דרך הטבע?

תשובה: רצון ה' בעולם שברא, שיתנהל עולמו על פי דרך הטבע, וכפי שכבר כתבו רבותינו הראשונים (ומהם רבינו סעדיה גאון בספרו ורבינו הר"ן בדרשותיו). ורק לעתים רחוקות שינה ה' מן הטבע, כדי להראות את חיבתו לעם ישראל, ומטעמים אחרים. וכן בגמרא בתענית (כה.) מבואר שאין הקדוש ברוך הוא חפץ לשנות את המזל בנקל, אלא לעיתים רחוקות בלבד.

ובהלכה הקודמת הזכרנו מה ששנינו במסכת ברכות בתחילת פרק הרואה, שמי שהיתה אשתו מעוברת והתפלל (בזמן הריונה) שתלד אשתו בן, הרי זו תפלת שוא, מפני שהולד כבר הוא זכר או נקבה ואין להתפלל על מעשה ניסים. ובגמרא שם אמרו על לאה אמנו שנשתנה הולד שבמעיה מבן לבת, ואמרו על כך שהיה זה מעשה ניסים ואין מזכירין (בתפלה) מעשה ניסים. ולכאורה לפי כל זה אין לאדם להתפלל על מעשה ניסים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הקשה מכאן על דברי הרמ"א (בסימן קפז ובסימן תרפב) שכתב שמי ששכח להזכיר "על הנסים" בברכת המזון בחנוכה (שהדין הוא שאינו חוזר לברך) יאמר בסוף ברכת המזון, הרחמן הוא יעשה עמנו "נסים ונפלאות" כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן וכו' (וכן מובא נוסח כעין זה כבר בדברי רבינו האי גאון ובמחזור ויטרי ועוד). וקשה על הדברים, שהרי אמרו בגמרא "אין מזכירין מעשה נסים".

והסביר מרן זצ"ל בשם הגאון "בכור שור" (על מסכת שבת דף כא:) שכתב, שמלחמת בית חשמונאי שניצחו את היוונים, אף על פי שבודאי היה זה בדרך נס, מכל מקום הנס היה על פי גדרי הטבע, שהרי יתכן הדבר שינצחו מעטים אמיצי לב את הרבים אף על פי טבע. ועל נס כזה מותר להתפלל שיעשה לנו השם יתברך נס כמותו. ועוד תירץ, שדוקא לאדם יחיד אין להתפלל על מעשה נסים, אבל עבור כלל ישראל מותר להתפלל להשם אף על נסים ממש.

ולפיכך אם נדון על פי מה שכתבנו כאן, התשובה לשאלתינו היא, שמותר להתפלל עבור נס הנעשה על פי גדרי הטבע אף על פי שרחוק הדבר על פי הטבע שיעשה כן. וכן מותר להתפלל אף על נס גמור עבור כלל ישראל, אבל עבור אדם יחיד אין להתפלל על נס גמור. ולכן מותר להתפלל לה' שישלח רפואה שלימה לחולה, אף על פי שלדברי הרופאים הסיכוי שאותו אדם יתרפא הוא אפסי, מכל מקום מאחר ועדיין יתכן שיקרה דבר כזה על פי הטבע, מותר להתפלל על כך. אפילו שמדובר בסיכוי רחוק מאד.

וכן כאשר באו צבאות ערב להלחם נגד עם ישראל, אף על פי שהסיכוי להנצל מידיהם היה אפסי, כי הם היו רבים ואנו מועטים, מכל מקום מותר היה להתפלל לישועת ישראל, משום שהדבר שייך לכלל ישראל ולא לאדם יחיד, וראויים הם ישראל שיעשה להם ה' יתברך באהבתו אותם נסים ונפלאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא זכיתי להבין, כי מי קובע המ גדרי הטבע ומהו נס, הלא הכל נסים, כדברי רמב"ן (פרשת בוא), וגם מה שנראה בעיני בני אדם כטבע גמור, כמו זריחת השמש - הרי זה נס גמור ה' אלול תשפ"ב / 1 בספטמבר 2022

נכון שהכל נסים, אבל יש נסים נסתרים ויש נסים גלויים. והקדוש ברוך הוא חפץ שעולמו יונהג בדרך כלל על פי הטבע, כלומר, על פי הנסים הנסתרים, ולא בנסים גלויים. לכן לא מזכירים מעשה נסים.

לפי הבנתי אפשר להתפלל על רב גדול מזכה הרבים, שחולה, שיהיה לו נס שלא בדרך הטבע ויבריא, למרות שזוהי תפילה על יחיד, כי זכות תורתו מגינה על כלל ישראל ט"ו כסלו תשע"ב / 11 בדצמבר 2011

נכון הוא שיש מקום לומר שיהיה מותר להתפלל שיעשה ה' נס עבור חכם גדול שכלל ישראל זקוקים לו. אבל מצד שני יש לדעת, שיש מקרים בהם אדם סובל יסורים קשים, וכבר הגיע שעתו לצאת מן העולם, כי אין תקוה לרפואתו כלל וכלל. ובכח התפלות מעכבים את יציאת נפשו. וזו הנהגה בלתי נכונה, שמצערים נפשו על חינם.

בברכת בשורות טובות, והסירותי מחלה מרקבך, 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה