הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ב 8 בדצמבר 2021

יין של שביעית שלא נתבער

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר דין ביעור שביעית, והוא, שכל מין פרי, שנגמרה עונתו, והוא אינו מצוי יותר בשדה, יש לבערו מן הבית (באמצעות הפקר).

פירות שהגיע זמן הביעור ולא נתבערו
בברייתא במסכת יומא (פג.) מבואר, שאסור לאכול פירות שביעית לאחר שהגיע זמן הביעור שלהם. ומפרש הגאון החזון איש (שביעית סימן יא סק"ו), שאיסור זה נלמד מסברא (על פי ההגיון), שמאחר וחייבה התורה לבער את הפירות, ממילא מסתבר שאם עבר הזמן והאדם לא ביער את הפירות, שוב אסור לאכלם.

אולם כתב בספר חרדים (פרק נה), ללמוד מדברי הרמב"ן, שכל האיסור באכילת פירות שעבר זמן ביעורם ולא נתבערו, הוא דוקא באופן שאותו אדם עבר במזיד על מצות התורה, ולא ביער את פירותיו, אבל אם לא נעשה כן אלא בטעות, כגון ששכח לבער את הפירות, שוב אין לאוסרם באכילה, אלא יבער מיד כשיזכר, על ידי זה שיפקירם בפני שלושה (כמו שביארנו), ולאחר מכן יחזור ויזכה בהם ויוכל לאכול מהם.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שכתבו להחמיר בזה, מכל מקום מאחר ואין האיסור בזה בזמן הזה אלא מדרבנן, פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שביעית עמוד תקצא), שיש להקל בדבר, וכל שהפקירו את הפירות וחזרו וזכו בהם, מותר לאכלם ככל שאר הפירות, ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית.

יין של שביעית
והנה לגבי ענבים, זמן הביעור שלהם הוא לפני הקיץ של השנה השמינית, שאז כלים הענבים מן הכרמים. (כלומר, לפני קיץ התשפ"ג). ולכן היינות שיוצאו בארץ ישראל בשנת 2016, מכרמים של יהודים, יש בהם קדושת שביעית, והיה מן הדין לבערם. (וכן לעתים ביינות שיוצרו בשנת 2015). ולכן כל אדם שיש בידו יינות כאלה, ומצויין עליהם בסמוך לסימן הכשרות, שיש בהם קדושת שביעית, היה חייב מן הדין לבערם בזמנם, ואם הם לא נתבערו בשוגג, יפקירם עתה בפני שלושה, ויחזור ויזכה בהם כמו שביארנו.

והנה נדרשנו בזה לדברי רב אחד שהורה בשידור ברדיו, שיין מן השביעית הקודמת, ניתן לשתות ממנו, אך יש להזהר בו בקדושת שביעית. והדברים מורים כמה יש להזהר שלא למהר ולסמוך על כל תשובה הניתנת על ידי רדיו, כי לפי מה שביארנו, הרי שחובה לבער את היין הזה, ולאחר מכן שוב אין בו קדושת שביעית.

ספק מתי הוא זמן הביעור
אם יש ספק מתי הוא זמן הביעור, נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג. (ועיין מה שפסק בילקוט יוסף עמוד תקפב). ובכלל דיני הביעור רבים הם, ואנו לא נגענו אלא במקצתם, וכל מקום ספק יש לשאול לפני תלמיד חכם הגון שיורה כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב..
לא הבנתי את ספר חרדים האם מה שאמר שאם בנאדם לא ביער את פירותיו בשוגג אז לא עבר על איסור עם אכל מהם? זה כוונתו? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

המחלוקת היא האם כששכח ולא ביער, הפירות נאסרו באכילה או לא. ולדעת החרדים לא נאסרו באכילה אלא כשלא ביער בשוגג, אבל אם לא ביער במזיד, הפירות אסורים לעולם. 

לפני כשנה קיבלתי במתנה מהעבודה יין קדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין גוש עציון (מהשמיטה הקודמת). האם עליי להפקירו בפני שלושה? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

באופן מיידי עליך להפקירו בפני שלושה. אם הוא יצא מהיקב אחרי זמן הביעור (פסח תשע"ו), ויש עליו כשרות, כנראה שביערו כבר ביקב.

כת"ר נקט בפשטות, שפירות הקדושים בקדושת שביעית שביערום, שוב אין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית
אינני יודע מהי דעת הרב זצ"ל בנושא, אבל בספרי המלקטים ראיתי שצדדו להחמיר - שגם אחרי הביעור חייב לנהוג בהם קדושת שביעית – עיין בפר השמיטה סימן ט סעיף ח' הערה 3 ובמנחת שלמה א נא כ הסתפק בדבר
מקורות רבים נוספים ציין בספר 'דיני שמיטה השלם' בהוצאת 'דגל ירושלים', מהדורת תשע"ה עמוד רמו ט"ז טבת תשע"ה / 7 בינואר 2015

מקור הדברים בדברי החזון איש שביעית סימן יא אות ו. וכדעת הר"ש והרא"ש בפ"ט דשביעית. וכמו שכתב הגאון הראש"ל בילקוט יוסף שביעית החדש, עמוד תקפא. וכמו שכתב הרב מנחם שטרית בקובת בית הלל, כסליו תשע"ה.

עיינתי בילקוט יוסף , מה שציינתם עמ'  תקצ"א, לא מצאתי, אלא בעמוד  תע"ג ותפ"ז,
ומה שכתבתם שלאחר הביעור אין קדושת שביעית, הנה בעמ' תע"ה  כתב להיפך  שגם לאחר הביעור נוהג קדושת שביעית. י"ב טבת תשע"ה / 3 בינואר 2015

אכן, בילקוט יוסף במהדורא החדשה חזר בו בענין זה. ומומלץ לקנות מהדורא זו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה