הלכה ליום ראשון ו' טבת תשע"ה 28 בדצמבר 2014

המתת חסד

שאלה: לאחרונה, אדם שהוא חולה סופני, ביקש מרופאיו שיפסיקו את פעולת המכונות שמאריכות את חייו, וכך יביאו למותו, לאחר שהדבר אושר על ידי בית המשפט, אחד הרופאים ביצע את הפעולה. האם הדבר נכון על פי ההלכה?

תשובה: במשנה במסכת שבת (דף קנא:) שנינו, "המעצים עיני המת עם יציאת הנפש, הרי זה שופך דמים", כלומר, אדם שהוא עומד סמוך ממש למיתתו, ובא אדם אחר, והעצים את עיניו של החולה, ועל ידי זה קירב את מיתתו בשניה אחת, הרי זה שופך דמים ממש, ודינו כדין הרוצח תינוק בן יומו, משום שאין שיעור כלל בדבר זה, וכל שהיה האדם יכול לחיות אפילו עוד רגע אחד, ובא מישהו ומיהר את מיתתו, הרי זה שופך דמים.

ובתלמוד ירושלמי (שבת פכ"ג) אמרו, אסור לגעת בגוסס, משום שעצם הנגיעה באדם שהוא עומד סמוך למיתתו, מקרבת את המיתה. וכן פסקו כל הפוסקים, הרי"ף (מו"ק טז:) והרא"ש (פ"ג סימן עה) ושאר הפוסקים.

ולפיכך, אם רואה הרופא שהחולה שלפניו מצוי במצב קשה ביותר, והוא סובל יסורים, ועל כן הוא מזריק לו איזה חומר שמקרב את מותו וכיוצא בזה, הרי אותו רופא הוא שופך דמים. ואפילו אם יבקש החולה מהרופא או מאדם אחר שיפעל פעולות כדי לקרב את מיתתו, הדבר אסור בהחלט, כי אין בסמכותו של החולה לבקש בקשות כאלה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (יח, ד), "הנפשות לי הנה", כלומר, נפשו של האדם, הרי היא ברשותו של ה' יתברך, (הרדב"ז על הרמב"ם פי"ח מה' סנהדרין), ולכן כתבו הפוסקים (מהר"ם יפה סימן יג), שאפילו מי ששלח יד בנפשו לאבד עצמו לדעת, מחללים שבת להצילו.

ואמנם, ישנם מקרים מסויימים, בהם על פי ההלכה אין חובה להמשיך בטיפולים מאריכי חיים, אך על פי מה שנמסר בענין השאלה אשר לפנינו, נראה כי היה אסור בהחלט לחדול מטיפול מאריך חיים בחולה זה, ובודאי שבענינים כאלה, הנוגעים לעבירה החמורה של שפיכות דמים, אין לתת את הסמכות וההחלטה בזה ביד שופטים חילוניים, שאין להם יד ורגל בעניני הלכה, ופוסקים על פי צו מצפונם, וככל הגויים בית ישראל חס ושלום, ורק לגדולי הפוסקים משפט הבחירה בענינים אלה, להחליט אם יש להמשיך בפעולות מצילות ומאריכות חיים, או שיש לחדול מהם.

ולסיכום: רוב ככל החלטות בית המשפט בענינים הנוגעים להלכה, מנוגדות להלכה. ובכלל זה ההחלטה אם יש להמשיך בטיפולים מאריכי חיים לחולה, שבלי חוות דעת מרב פוסק מפורסם, חלילה להפסיק טיפולים אלה עבור החולה, והמיקל בדבר זה מכניס עצמו באיסור שפיכות דמים. ואין לסמוך בזה לא על דעת שופטים ולא על דעת רופאים. וה' יתברך יחיש לגאלינו גאולה שלימה, ויקויים בנו דבר הנביא, "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה", וישלח ה' יתברך רפואה שלימה לכל חולי ישראל. אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

לא הבנתי בסוף באלו מקרים אפשר לנתק ממכשירים? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

הדברים מורכבים. ניתוק ממכונות אינו מותר כמעט בשום מקרה. ובכל מקרה יש לשאול מורה הוראה מובהק שבקי בדינים אלה, ושהוא מלא ביראת שמים, וזאת על ידי התייעצות עם רופאים יראי שמים שיבחנו את המקרה לגופו.

ישנם מקרים קלים יותר, שבהם מותר להמנע מהמשך טיפול על ידי תרופות וכדומה. וגם בזה יש לשאול מורה הוראה כנ"ל.

יש איזה מקרה (כגון מוות של גזע המוח או אי נשימה עצמונית) שבו מותר בכל מקרה לנתק?
מי הרב שעורך את ההלכות? ז' טבת תשע"ה / 29 בדצמבר 2014

משיב על שאלות אלה הרב יעקב ששון, שכותב את ההלכות באתר.

ישנם מקרים שמותר לנתק את מכונות ההנשמה, והיינו רק במקרה שנקבע באופן ברור על ידי בדיקות רבות ועל ידי רופא ירא שמים שגזע המוח של החולה מת בלי ספק, ואז יהיה מותר לנתק את המת מן המכונות. וכפי שהארכנו בזה בספר רוח יעקב.

יש לציין שתשובה זו אינה נוגעת כלל לשאלת השתלת אברים, שהיא שאלה מורכבת יותר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה