הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ב 19 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת עבור

איציק -יצחק בן פאני

הוקדש על ידי

המשפחה

מלאכות המותרות והאסורות בשביעית

בהלכה זו ובבאה אחריה נבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לטיפול בגינות נוי בשביעית. ולא נבאר את כל פרטי הדינים בזה, מפני בני חוץ לארץ, שהלכות אלה אינן נוגעות להם הלכה למעשה.

מלאכות האסורות מן התורה ודרבנן
חלק מן המלאכות האסורות בשביעית, אסורות מן התורה. וחלקן אסורות מדרבנן (מגזירת חז"ל).

מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אלו הן: זריעה, נטיעה, זמירה (קיצוץ האילנות בכרמים), קצירת מה שגדל בשדות, בצירת מה שגדל באילנות, וחרישה.

מלאכות האסורות בשביעית מדרבנן, אלו הן: השקייה, דישון, סיקול אבנים, הדברה, וכן כל כיוצא בזה ממה שרגילים לעבוד בשדה.

"לאוקמי" – "לאברויי"
ישנן שתי הגדרות למלאכות הנעשות בעבודת האדמה. יש מלאכות שהן "לאוקמי אילנא", כלומר, כדי להחזיק את הגידולים והאילנות שלא יפסדו. ויש מלאכות שהן "לאברויי אילנא", כלומר, להטיב עם הגידולים, שיצמחו באופן טוב יותר.

דין מלאכות דרבנן
מלאכות האסורות מדרבנן, התירו חכמים לעשותן בשביעית כשהן "לאוקמי". ולפיכך, מותר להשקות בשביעית, וכן מותר להדביר בשביעית כאשר הדבר הכרחי לקיום האילן או הדשא וכדומה. אבל כאשר המלאכה באה "לאברויי", כלומר, לשפר את מצב הגידולים, ולא להצילם מהפסד, אזי אסור לעשותה בשביעית. ולפיכך, בדרך כלל אין לדשן ולזבל אילנות בשביעית, מאחר והפסקה של שנה אחת בזיבול אינה ממיתה או גורמת נזק גדול לאילן.

דין מלאכות דאוריתא
מלאכות האסורות מן התורה, נחלקו רבותינו הראשונים אם מותר לעשותן בשביעית אף כאשר הן באות "לאוקמי". שלדעת הרמב"ם, אין לעשות מלאכות אלה כלל בשביעית. ולדעת רש"י, מלאכות אלה מותרות בשביעית כשהן באות "לאוקמי", כלומר, להציל את האילן.

ולהלכה, אף שמעיקר הדין יש להקל בזה כדעת רש"י, מכל מקום טוב לעשות מלאכות אלה על ידי גוי, או בשינוי. כמו שפסק בספר ילקוט יוסף שביעית (עמוד שכט).

ומבחינה מעשית, בגינות ביתיות בדרך כלל אין הכרח לעשות שום מלאכה שהיא אסורה מן התורה בשביעית. וכל המלאכות סובלות דיחוי, מלבד מלאכת ההשקיה, (וכיסוח הדשא, שגם הוא הכרחי בשביעית כדי שהדשא לא ימות. ומה שיש מייעצים לדשן את הגינות מערב שביעית על ידי דשן שמשתחרר לאט לאט, אין הדבר פשוט להקל בזה במקום שאין הכרח, משום ששיחרור הדשן נגרם על ידי פעולת ההשקיה שמשקים בידיים בשנת השמיטה). 

מי שגדלים אצלו פירות או ירקות, עליו להפקירם בשביעית, כדי שיוכל כל מי שיחפוץ בכל, לבוא ולקחת מן הפירות. ולכל הפחות, יש לתלות שלט בפתח הגינה או הבנין, ולהודיע, שיש בגינה פירות שביעית, ושכל מי שחפץ בכך יוכל לבקש להכנס ולקחת מן הפירות.

ולסיכום: מותר להשקות בשביעית. ושאר המלאכות ההכרחיות, אם הן אסורות מדרבנן, מותר לעשותן כדי שלא יוזקו האילנות. ואם הן אסורות מן התורה, טוב לעשותן על ידי גוי, או בשינוי. ומלאכות הנעשות להטיב עם האילנות, ולא להצילן, אסור לעשותן בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בעליו של אילן (פרי) יכול ליהנות מפירותיו בשנת השמיטה או רק שאחרים ייהנו? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

רשאי לקטוף מן הפירות מעט לשימושו הפרטי, ואין בדבר איסור. רק שעליו לאפשר גם לאחרים לקחת

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה