שאלה: האם יש לענות אמן אחר ברכותיהם של ילדים קטנים?
תשובה: בברייתא במסכת ברכות (דף נג.) שנינו: אחרי כל מי שמברך עונים "אמן", חוץ מאחרי תינוקות של בית רבן. והני מילי (ואלו הדברים, כלומר וכך הדין) בעידנא דגמרי, כלומר בזמן שלומדים סדר הברכות בפני רבן (רב שלהם), אבל בעידנא דמפטרי נפשייהו, עונין. כלומר בזמן שהם מברכים כדי לפטור את עצמם, ולמשל, כאשר ילד מברך "בורא פרי העץ" על תפוח, עונים אמן אחריו.
וביאור הדבר הוא, כמו שכתב מרן השלחן ערוך (סימן רטו) שמותר ללמד לתינוקות את הברכות כתקנן, ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד, שהרי בזמן שמלמדים ילד קטן לברך, מלמדים אותו את נוסח הברכה אף בלא שיתחייב בה. וכגון הרוצה לחנך את בנו לברך ברכת בורא פרי העץ, רשאי לבקשו לברך כמה פעמים על פרי אחד, אף שמן הדין אין לברך אלא פעם אחת. ולכן אין לענות "אמן" אחר ברכות כאלה, שהרי לא שייך לומר אמן לאמת ולקיים את דברי המברך בזמן שברכתו אינה ברכה.
אבל בזמן שהם מברכים כדין כדי לפטור את עצמם, כיון שממצות חינוך הם מברכים אף לפני הגיעם לגיל מצוות, לכן יש לענות אחר ברכתם אמן.
אולם כתבו האחרונים שכל זה דוקא בקטנים שכבר הגיעו לגיל חינוך, שיודעים כבר ענין הברכה ומבינים למי הם מברכים, אבל תינוקות וילדים קטנים ממש אין לענות אמן אחר ברכותיהם, לפי שיש לחוש שאין גופם נקי כראוי, ולכן מה שפסקו הטור ומרן השלחן ערוך שיש לענות אמן אחרי ברכת קטנים שהם מברכין לפטור את עצמן כיון שהם בני חינוך, כוונתם היא דוקא בילדים שהגיעו כבר לגיל חינוך. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שמספק אין לענות אמן אלא על ברכה של ילד שהגיע לגיל תשע ואילך.
ומכאן נלמד, שיש לחנך את הילדים לנקות את גופם היטב היטב, שאם אינם מנקים עצמם כראוי לאחר שעושים את צרכיהם, הרי שכל ברכותיהם ותפלותיהם הולכים לשוא.
ויש להוסיף, שהרי כשם שיש צורך לחנך את הילדים לברך, כמו כן יש צורך לחנך אותם לענות "אמן" על הברכות. וכאשר המבוגרים לא יענו אמן על ברכתו של הילד, הרי גם הוא עלול לזלזל בעניית "אמן", שהרי הוא אינו יודע מדוע לא עונים אחריו אמן. לכן היה נוהג הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שכאשר ילד קטן היה מברך על ידו, היה הוא עונה "אָמֵ" בלי סיום המילה "אמן". וכך הילד, לא שם לב לכך שלא עונים אחריו אמן כראוי, ובכל זאת מתחנך לענות אמן.
