שאלה מאשת כהן: אני נשואה לכהן, ולאחרונה נתבשרנו שאני מעוברת (בהריון). האם מותר לי להכנס עם העובר שבבטני לבית החולים לצורך בדיקות רפואיות?
תשובה: שורש השאלה, לפי מה שנאמר בתורה, "אמור אל הכהנים ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו". מכאן שהכהנים (הזכרים) מוזהרים שלא להטמא למת. וכשם שאסור לכהן לגעת במת, כך אסור לו הכנס לאהל (או בית) שהמת בתוכו. ומאחר שכך, אסור לכהנים להכנס שלא לצורך לבית החולים, בשעה שיש שם מת, מאחר שהם נטמאים בטומאת מת האסורה עליהם מן התורה.
ומעתה נראה לכאורה, שכשם שאסור לכהן להכנס לבית חולים, כמו כן אשה מעוברת, שבבטנה עובַר כהן, אסור לה להכנס לבית שנמצא שם מת, בכדי שלא לגרום לטומאה לכהן שבבטנה. ומכאן שאסור לה לכאורה להכנס לבית החולים.
אולם כתב רבינו "הרוקח" (סימן שטו), וזו לשונו: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס לאהל המת, משום דספק ספקא הוא (משום שיש שני ספקות להתיר את הדבר), שמא נפל הוא (כלומר, שמא אותו העובר שבבטנה, לא עתיד לחיות כלל) ושמא נקבה היא, (ולנקבה בת כהן אין איסור להטמא למת).
ומכאן שמותר לאשת כהן להכנס לבית החולים עם העובר שבבטנה ללא חשש. שהרי מירב הסיכויים שאין זה בן כהן האסור בטומאת מת, שהרי מקצת מהעוברים אינם מגיעים כלל לסיום ההריון. ומאלו הנותרים, יש כחמישים אחוזים של בנות. ולכן אין בדבר איסור כלל. שכן פחות מחמישים אחוזים מהעוברים הם בנים חיים.
ומעתה עלינו לדון, האם יש לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תערוך בדיקת אולטרא סאונד לדעת את מין העובר. מכיון שכל ההיתר להכנס לבית החולים, נשען על כך שמחצית מהנולדים הן בנות. ואילו יתברר באמצעות בדיקת האולטרא סאונד שהעובר שבבטנה הוא בן, נמצא שאין כאן ספק ברור שמא הוא בת, ולא ניתן יהיה להקל להכנס לבית חולים שלא לצורך.
ואף שכמה מרבותינו הפוסקים כתבו, שגם בלי הספק שמא בת היא, יש להקל מעיקר הדין לאמו של הכהן להכנס לאהל שיש בו מת. ולכן, במקרה שכבר הלכה האשה ועשתה אולטרא סאונד, יש מקום להקל שתכנס למקום שיש שם מת, אף על פי שקרוב לודאי שהעובר שבבטנה הוא בן. וכן הורה הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל. שבפרט לפי מה שנודע, שבדיקת האולטרא סאונד אינה מבררת בבירור גמור את מינו של העובר, יש מקום לתלות עדיין שמא העובר הוא בת. ולכן בדיעבד, מותרת להכנס לבית חולים אף עם נעשתה הבדיקה. אולם למעשה אף הוא לא כתב להקל בדבר, אלא דוקא בשעה שהאשה עצמה צריכה ללכת לבית חולים לצורך לידתה. שמכיון שהיא מעונינת דוקא בבית חולים מסויים, אין עליה חיוב ללכת לבית חולים שאין בו טומאת מת (כגון בתי חולים ליולדות, שלא מצוייה שם טומאת מת), אלא היא רשאית ללכת לכל בית חולים שתרצה, משום פיקוח נפש.
ועל כן לכתחילה, נכון לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תעשה בדיקה לדעת את מינו של העובר, בכדי שלא תכנס לחשש איסור של כניסה לאהל המת, בפרט אם תרצה להכנס לבית חולים שלא לצורך כל כך, כגון לבקר את חברתה וכדומה, שקשה להקל בדבר כאשר מין העובר ידוע.
ולכן לסיכום: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס למקום שיש בו מת. ולכן מותר לה להכנס לבית חולים, אפילו שלא לצורך. ונכון לייעץ לאשת כהן שלא תערוך בדיקה לדעת את מינו של העובר שלה, בכדי שלא לבא לידי חשש איסור. והרי זה כמבואר.
