הלכה ליום שני ב' תמוז תש"ע 14 ביוני 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

לחנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

בדיקת אולטרא סאונד לאשת כהן מעוברת

שאלה מאשת כהן: אני נשואה לכהן, ולאחרונה נתבשרנו שאני מעוברת (בהריון). האם מותר לי להכנס עם העובר שבבטני לבית החולים לצורך בדיקות רפואיות?

תשובה: שורש השאלה, לפי מה שנאמר בתורה, "אמור אל הכהנים ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו". מכאן שהכהנים (הזכרים) מוזהרים שלא להטמא למת. וכשם שאסור לכהן לגעת במת, כך אסור לו הכנס לאהל (או בית) שהמת בתוכו. ומאחר שכך, אסור לכהנים להכנס שלא לצורך לבית החולים, בשעה שיש שם מת, מאחר שהם נטמאים בטומאת מת האסורה עליהם מן התורה.

ומעתה נראה לכאורה, שכשם שאסור לכהן להכנס לבית חולים, כמו כן אשה מעוברת, שבבטנה עובַר כהן, אסור לה להכנס לבית שנמצא שם  מת, בכדי שלא לגרום לטומאה לכהן שבבטנה. ומכאן שאסור לה לכאורה להכנס לבית החולים.

אולם כתב רבינו "הרוקח" (סימן שטו), וזו לשונו: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס לאהל המת, משום דספק ספקא הוא (משום שיש שני ספקות להתיר את הדבר), שמא נפל הוא (כלומר, שמא אותו העובר שבבטנה, לא עתיד לחיות כלל) ושמא נקבה היא, (ולנקבה בת כהן אין איסור להטמא למת).

ומכאן שמותר לאשת כהן להכנס לבית החולים עם העובר שבבטנה ללא חשש. שהרי מירב הסיכויים שאין זה בן כהן האסור בטומאת מת, שהרי מקצת מהעוברים אינם מגיעים כלל לסיום ההריון. ומאלו הנותרים, יש כחמישים אחוזים של בנות. ולכן אין בדבר איסור כלל. שכן פחות מחמישים אחוזים מהעוברים הם בנים חיים.

ומעתה עלינו לדון, האם יש לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תערוך בדיקת אולטרא סאונד לדעת את מין העובר. מכיון שכל ההיתר להכנס לבית החולים, נשען על כך שמחצית מהנולדים הן בנות. ואילו יתברר באמצעות בדיקת האולטרא סאונד שהעובר שבבטנה הוא בן, נמצא שאין כאן ספק ברור שמא הוא בת, ולא ניתן יהיה להקל להכנס לבית חולים שלא לצורך.

ואף שכמה מרבותינו הפוסקים כתבו, שגם בלי הספק שמא בת היא, יש להקל מעיקר הדין לאמו של הכהן להכנס לאהל שיש בו מת. ולכן, במקרה שכבר הלכה האשה ועשתה אולטרא סאונד, יש מקום להקל שתכנס למקום שיש שם מת, אף על פי שקרוב לודאי שהעובר שבבטנה הוא בן. וכן הורה הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל. שבפרט לפי מה שנודע, שבדיקת האולטרא סאונד אינה מבררת בבירור גמור את מינו של העובר, יש מקום לתלות עדיין שמא העובר הוא בת. ולכן בדיעבד, מותרת להכנס לבית חולים אף עם נעשתה הבדיקה. אולם למעשה אף הוא לא כתב להקל בדבר, אלא דוקא בשעה שהאשה עצמה צריכה ללכת לבית חולים לצורך לידתה. שמכיון שהיא מעונינת דוקא בבית חולים מסויים, אין עליה חיוב ללכת לבית חולים שאין בו טומאת מת (כגון בתי חולים ליולדות, שלא מצוייה שם טומאת מת), אלא היא רשאית ללכת לכל בית חולים שתרצה, משום פיקוח נפש.

ועל כן לכתחילה, נכון לייעץ לאשת כהן מעוברת, שלא תעשה בדיקה לדעת את מינו של העובר, בכדי שלא תכנס לחשש איסור של כניסה לאהל המת, בפרט אם תרצה להכנס לבית חולים שלא לצורך כל כך, כגון לבקר את חברתה וכדומה, שקשה להקל בדבר כאשר מין העובר ידוע.

ולכן לסיכום: אשת כהן מעוברת, מותר לה להכנס למקום שיש בו מת. ולכן מותר לה להכנס לבית חולים, אפילו שלא לצורך. ונכון לייעץ לאשת כהן שלא תערוך בדיקה לדעת את מינו של העובר שלה, בכדי שלא לבא לידי חשש איסור. והרי זה כמבואר.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי תשובה כבודו על אשת כהן וכניסה לאוהל מת בהריון. פשוט במשנה אהילות פרק ז, בתוספתא אהילות ח ח בחסדי דוד שם, ברמבם טומאת מת כה יא, שעובר נחשב בלוע ולא נטמא ואין על זה שום חולקמוסו משנה פסוקה. ומה שכתב ברוקח שהובא בבח ובשך, עיין בפתחי תשובה שם שהקשו עליו ותירצו שהרוקח מיירי שכבר עומדת ללדת ויש חשש שמא יצא לרגע ויטמא או משהו כזה אבל כל עוד העובר ברחם לא נטמא באוהל. לפי האמור אפילו יודעת שבודאי יש לה בן יכולה אפילו להיכנס לאוהל מת ממש והולד לא צריך אפילו הזאה (כל עוד לא נטמא בחרב כחלל אחרי הלידה למאן דאמר שחרב מצריך הזאה) כ"ה אדר תשפ"ג / 18 במרץ 2023

זו קושיא ותיקה, שדיברו בה כל הפוסקים, והתירוץ שכתבת מקורו בהרדב"ז, ומרן החיד"א בברכי יוסף סי' שמג כתב, שאין זו טהרה בלועה, כיון שעובר ירך אמו, ודינו ככל דיני אמו, שאם היא נטמאת גם הוא נטמא, ויש בזה הרבה משא ומתן, תוכל לעיין בספר חזון עובדיה אבלות ח"ב עמוד סה. תבורך מפי עליון,  

לא זכיתי להבין את  הבעיה בנידון ההלכה הנוכחית. וכי עובר במעי אמו חייב במצוות?
והלא החיוב על הכהן שלא להטמא חל עליו מגיל מצוות - מדאורייתא, ומדרבנן מגיל חינוך.
אבל פחות מגיל חינוך אינו חייב כלל במצוות. וכי אנו מחייבים תינוק לברך לפני שיונק משדי אמו? וק"ו כשעדיין לא נולד, איזו שייכות יש לו במצוות? לכן לא זכיתי להבין מדוע נחת "הרוקח" לס"ס?
(ואגב, לשיטתיה, מדוע לא נצרף גם ספק שמא אין כרגע טמאת בבית החולים?) ב' תמוז תש"ע / 14 ביוני 2010

שלום רב!

לכל הדעות, אפילו עובר שהוא במעי אמו, אם הוא כהן, יש איסור על כל אחד מישראל שלא להכניסו לטומאת מת ולחלל את קדושתו. רק נחלקו הפוסקים אם יש חיוב להפריש את הכהן הקטן מן הטומאה, שדעת הרמב"ם שאין חיוב להפרישו, אלא אם יש כאן דין חינוך.

ולענין מה שכתבתם שיש לצרף לזה ספק שמא אין כלל טומאה בבית החולים. הנה עיקר דברינו הם להכנס לבית חולים כאשר ידוע בודאות שיש שם מת. ומלבד זה, דעת רוב הפוסקים, שמי שהוא במצב של מוות של גזע המוח, אסור לכהן להטמא לו, ואם כן, אין ספק כלל, שבכל מרכזי הרפואה הגדולים, תמיד יש אדם כזה שיש אצלו פגיעה ממשית בגזע המוח. וכמו שביארנו כל זה במקום אחר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה