מצות עשה מן התורה, לכתוב שתי פרשיות "שמע ישראל", "והיה אם שמוע", על גבי קלף, ולקבוע אותן על מזוזת (משקוף) פתח הבית, שנאמר (בדברים פרק ו ופרק יא) "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".
מי חייב במזוזה?
נשים במצות מזוזה
חייב כל אדם להזהר במצות מזוזה, שהכל חייבים בה. וגם הנשים מחוייבות במצות מזוזה, כשם שמחוייבות בשאר המצוות, וכמו שנאמר (דברים פרק יא): וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ - לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם", ודרשו רבותינו בגמרא (בקידושין לד. וביומא יא:), שהנשים אף הן מבקשות חיים, ומחוייבות במצות מזוזה.
יש מי שכתב, שהאשה לא תקבע מזוזה בעצמה, והביא נימוקים לדבריו. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (בספרו הליכות עולם חלק שמיני עמוד רא ועמוד רטז) כתב להשיב על דבריו, והעלה להלכה, שהאשה רשאית לקבוע את המזוזה בעצמה בברכה, כדין האיש.
קטנים במצות מזוזה
כתב הרמב"ם, (בפ"ה מהלכות תפילין ומזוזה), מחנכים את הקטנים לעשות מזוזה בבתיהם. כלומר, בית שדרים בו ילדים (כגון בפנימיה), יש לקבוע בו מזוזה, ואף על פי שהקטנים פטורים מן המזוזה, מכל מקום כשם שיש לחנכם לכל המצוות, יש לחנכם למצות מזוזה גם כן. ולכן יש לקבוע בבתיהם ובחדריהם מזוזות. ובפרט שבמצות מזוזה יש מעלה מיוחדת, שבכל זמן שיכנס דרך הפתח יפגוש ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים. ועוד, שסגולת המזוזה לשמור על הדרים בבית.
כשקובעים את המזוזה בבית, אין לאפשר לילד או לילדה שאינם בני מצוות לקבוע את המזוזה. מאחר וקביעת המזוזה שלהם, אינה פוטרת את הגדולים ממצות מזוזה.
מעלת המזוזה
אמרו חז"ל, (מנחות מג:), כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים. והם המלאכים המצילים את האדם מן החטא, שנאמר, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם". ובזכות מצות מזוזה נשמר האדם וכל בני ביתו מן המזיקים. ולכן כותבים על המזוזה שם "שדי", שהוא ראשי תיבות "שומר דלתות ישראל".
ממי לקנות מזוזה
הסופר שכותב את המזוזה, צריך שיהיה ירא שמים בתכלית, ודיני המזוזה רבים מאד, ועל כן אין לרכוש מזוזה, אלא מסופר, או מסוחר, שהם יראי שמים בתכלית. וכן הדין לגבי תפילין וספרי תורה, שאין לרוכשם מכל הבא ליד, אלא מסופר מומחה וירא שמים דוקא. ונכון לכתחילה, שספרדי ישתמש בספר תורה ומזוזה שנכתבו בכתב ספרדי, ואשכנזי, יקח ספר תורה ומזוזה שבכתב אשכנזי. ולגבי תפילין, כבר ביארנו את הדין בזה באופן מיוחד.
