הלכה ליום ראשון י"ד אייר תשפ"ב 15 במאי 2022

ברכת שהחיינו על קיום מצוה

שאלה: אני עומד לקיים בעזרת ה' מצוות "שילוח הקן" בפעם הראשונה בחיי. האם עלי לברך "שהחיינו" כאשר אקיים את המצוה? וכן האם בת שמקיימת לראשונה בחייה מצות הפרשת חלה, צריכה לברך "שהחיינו"?

תשובה: בספר הרוקח (סימן שעא) כתב, כל מצוה שעל האדם לעשותה, צריך לברך שהחיינו בפעם הראשונה שמקיים המצוה. ובספר חלת לחם (סימן ז) כתב, שנהגו הנשים במקומו, שהכלה, בשעה שהיא מפרישה חלה בפעם הראשונה, מברכת גם ברכת שהחיינו. וכן הובא המנהג בעוד מספרי האחרונים. ולמנהג זה נראה גם, שבכל מצוה שמקיים אדם בפעם הראשונה בחייו, יברך שהחיינו. וכן בעל תשובה, המקיים לראשונה בחייו את המצוות, צריך לברך על מצוה ומצוה ברכת שהחיינו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בספרו "חזון עובדיה - תרומות ומעשרות" עמוד קפט) כתב, שמנהג זה, אינו מנהג נכון, שהרי כתב הרמב"ם בתשובה, שהמפריש חלה או תרומות ומעשרות בפעם הראשונה בחייו, אינו מברך שהחיינו. וגם דברי הרוקח שהזכרנו, הם שנויים במחלוקת הראשונים.

וכן כתוב בתשובות הגאונים, שאין מברכים שהחיינו אלא על דבר שיש בו שמחה והנאה לגוף, כמו פרי חדש, או בגד חדש. וכן דבר שהוא בא מזמן לזמן, מברכים עליו שהחיינו, אבל דבר שאינו תלוי בזמן מסויים, ואין בו הנאה לגוף, כגון כל מצוה שמקיימה בפעם הראשונה בחייו, אין לברך עליה שהחיינו.

והביא שכן כתבו גדולי האחרונים, שאין לברך שהחיינו בפעם הראשונה שמפרישה חלה. וכן על כל מצוה בפעם הראשונה שמקיימה, אין לברך שהחיינו.

וכמו כן כלה הטובלת לקראת יום נשואיה, אין לה לברך ברכת שהחיינו על טבילתה, כי היא ברכה לבטלה לדעת רוב הפוסקים, ואפילו במקום שנהגו הכלות לברך שהחיינו, נכון לבטל מנהגן. (טהרת הבית חלק שני עמוד תקלד).

וכן הדין לגבי שילוח הקן, שהמקיים מצוה זו לראשונה בחייו, לא יברך שהחיינו. ויזכה לאריכות ימים ושנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין לגבי בחור בר מצווה שמניח תפילין בפעם הראשונה? גם בזה לא לברך? ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

נכון מאד. גם בזה לא יברך. אבל קונים לו טלית חדשה, ויברך עליה ויפטור גם את התפילין.

מה לגבי חתן בר מצוה שמניח תפילין בפעם הראשונה בחייו? האם זה אותו דבר? אני יכול לשמוע סברא שזה שונה מהפרשת חלה. ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

גם חתן בר מצוה שמניח תפילין לא יברך שהחיינו, ויוכל ללבוש בגד חדש לברך עליו שהחיינו ולפטור גם את התפילין.

האם כהן שעובד פעם ראשונה בבית המקדש היה מברך שהחיינו? ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

במנחות עה: בפירוש רש"י מבואר שהיה מברך שהחיינו. וראה בדברי התוספות שם.

האם שייך לברך על התפילין בפעם הראשונה ? טרם הנחתם (כמובן ) כאשר הנער מקבלם, או שמא הדבר גם בבחינת ברכה לבטלה? ד' אדר תשע"ט / 9 בפברואר 2019

אין לברך שהחיינו על תפילין חדשות. ויוכל ללבוש בגד חדש ולברך עליו ועל התפילין שהחיינו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה