הלכה ליום שלישי כ"ג שבט תשפ"ב 25 בינואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת חנה ובנימין ז"ל

הוקדש על ידי

הנכד

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מפני שמלאכת סחיטה דומה במהותה למלאכת דש, דהיינו מלאכת הפרדת החטים מן הקש המעורב בהן, כן הסוחט פרי מפריד את המשקה מן הפרי, אבל פרי שאין דרך בני אדם לסחטו, ממילא אין המשקה היוצא ממנו נחשב "משקה" שיהיה איסור להפרידו מן הפרי, אלא נחשב אותו המשקה ל"מאכל", נמצא אם כן שהסוחט פרי זה מפריד מאכל ממאכל, שבודאי מותר לעשות כן בשבת.

ובמסכת שבת (דף קמה.) אמרו, שמותר לאדם לסחוט אשכול ענבים בשבת לתוך כלי שיש בו תבשיל, משום שהמשקה היוצא מן הענבים הופך מייד שוב למאכל, ולא אסרה התורה אלא הפיכת מאכל למשקה על ידי הפרדת המשקה מהמאכל, אבל אם מתחילה היה מאכל ומיד עם סחיטתו נשאר מאכל (דהיינו שנשאר במצב מוצק ואינו במצב נוזלי) מפני שנבלע ונספג בתבשיל, לא שייך בזה איסור סחיטה. שהרי כאמור שורש איסור סחיטה הוא משום מלאכת דש, שהיא מלאכת פירוק והפרדת חיטים מן הקש, אבל כאשר מפריד מאכל ממאכל הרי זה כמי שבוצע כיכר לחם, שבודאי לא שייך בזה איסור דש. ומובן שכל זה דווקא כאשר המאכל מרובה מהמשקה שנסחט עליו, והמשקה נבלע ומתערב בתוכו, אבל אם המשקה צף על המאכל ואינו מתערב בתוכו, הרי הדבר נחשב לפירוק משקה ממאכל ואסור לעשות כן בשבת כפי שביארנו.

ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה, אבל לסחוט תפוזים לתוך כוס שיש בה שתים או שלש כפיות סוכר, באופן שהמיץ מרובה על הסוכר וצף על גביו, בודאי שלא שייך בזה שום היתר, משום שכעת נמצא לפנינו משקה, והרי זה בכלל איסור סחיטה. וכן אם סוחט פרי לתוך כלי ריק, בכדי לשפוך אחר כך את המשקה הנסחט על גבי מאכל, גם כן אסור, שלא התירו אלא באופן שהמשקה הופך מייד עם הסחיטה למאכל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאין להקל בסחיטת פירות בשבת אף כשהוא סוחטן על גבי מאכל, אלא על ידי שיסחטם בידו, אבל על ידי כלי יש לאסור, אפילו אם סוחט על גבי מאכל. ואם סוחט לתוך כלי ריק, כמובן שאסור אפילו בידו ללא כלי. (ובטעם הדבר שעל ידי כלי אסור בכל אופן, נאריך אם ירצה ה' בהזדמנות.)

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני סחיטה בשבת

אורך השיעור: 1:23:48         הורד     (19.19 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - דיני דש סוחט ומרסק

אורך השיעור: 45:50         הורד     (31.40 MB)

הלכות שבת לפי סדר השלחן ערוך - סימן ש"כ - עקרונות מלאכת דש ומפרק

אורך השיעור: 1:05:56         הורד     (45.20 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האים מותר לחתוך פירות בצורות יפות בשבת ג' כסלו תשפ"ג / 27 בנובמבר 2022

אין לעשות כן, שעושה כמו ציור בסכין, וכמו שכתב המשנה ברורה בסימן תק ס"ק יז, ואף על פי שביביע אומר ח"א או"ח סימן ל הביא כמה פוסקים שכתבו להקל בעושה רושם על ידי הסכין, זהו דוקא ביום טוב לצורך אוכל נפש שלא היה להם אופן אחר לסמן הבשר, וכמבואר בשער הציון שם. לכן למעשה נראה שיש להחמיר בזה. 

לגבי מיץ מלפפונים, ידע כבודו שהיום סוחטים אותם לשימוש. וראה בויקיפדיה שכתבו כך:
מיץ מלפפונים הוא הבסיס למאכלים כמו מרק מלפפונים ורטבים לסלטים, הוא משמש כרכיב עיקרי במשקאות וקוקטיילים רבים כגון בלאדי מרי. במיץ המלפפונים יש כמויות משמעותיות של אשלגן ויש בו ערך גבוה של ויטמין A... כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

תודה רבה. לא ידעתי כן.

ב"הלכה יומית" בנושא "סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות", מיום כ"ט טבת התשע"א כתוב: "ולאור האמור מובן, שמותר לסחוט בשבת תפוזים על גבי בננה או תפוח עץ מרוסקים לצורך הכנת מאכל לתינוק, או לתוך סלט פירות, וכן כל כיוצא בזה," ע"כ.
והוסבר שם שכיון שהמשקה נספג ונבלע במאכל מותר וכו'.
והנה בשיעור הוידאו של מרן שליט"א, המובא באתר "הלכה יומית", בנושא מלאכת דש, מיום ראשון כ"ו שבט תשע"ב בדקה 4:10 מזכיר מרן שליט"א בדבריו את המקרה הנ"ל בדיוק, דהיינו סחיטת תפוז על גבי בננה לתינוק ואומר במפורש: "אסור".
 
מה התשובה לסתירה ומהי ההלכה למעשה לדעת מה יעשה ישראל בעניין הנ"ל? כ"ח שבט תשע"ב / 21 בפברואר 2012

אם הבננה מרובה, והמיץ מועט, שכולו נבלע בבננה, אין איסור בדבר. אבל אם הבננה מועטת, והמיץ שנסחט ניגר סביב לבננה, אסור לסוחטו בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה