הלכה ליום רביעי כ"ו אדר תשפ"ד 6 במרץ 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אסתר איז׳ה בת יקוט ז"ל

תהיה נשמתה בגן עדן העליון

הוקדש על ידי

רויטל טובול מגן

מחיצה בשמחת נשואין

שאלה: במשפחתינו יש זוג מאורס. וכעת נתגלעה מריבה גדולה במשפחה, כי צד הכלה מתעקשים לעשות "מחיצה" באולם השמחות. ואילו צד החתן אומרים שאין כל צורך במחיצה בחתונה. עם מי הדין?

תשובה: ראשית כל, הדבר ברור כשמש, שבשעה שרוקדים בחתונה, ויש שם נשים שרוקדות, חובה גמורה לשים מחיצה באולם, שתפריד בין ריקודי האנשים לריקודי הנשים. מאחר וריקודי נשים לעיני האנשים הוא איסור גמור ללא צל של ספק.

ועתה נדון לגבי שעת הסעודה בחתונה, האם יש חיוב לשים שם מחיצה, כמו שנוהגים החרדים לדבר ה'. או שאין בדבר חיוב מן הדין?

דברי בעל ספר חסידים
והנה רבינו יהודה החסיד בספר חסידים כתב, לגבי ברכת "שהשמחה במעונו" שמברכים בשעת הנשואים, שאם מקום הנשואין כולו פתוח, והאנשים והנשים רואים זה את זה, אין לברך שם "שהשמחה במעונו", לפי שאין שמחה להקדוש ברוך הוא במקום שיש הרהורי עבירה.

דברי בעל הלבוש
אולם לעומתו רבינו מרדכי יפה בעל הלבוש (בסוף או"ח מנהגים אות לו) כתב, שאין נזהרין בזה עכשיו, וטעם הדבר, משום שעכשיו הנשים מורגלות הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה. כלומר, אף על פי שבדורות הקודמים, ובמקומות מסויימים, היה חיוב מן הדין להפריד בין האנשים לנשים בשעת הנשואין, מכל מקום במקומות ובזמנים שאין הדבר מעורר יצר הרע, לפי שמורגלים בכך, אין בזה איסור מן הדין, ואפשר לברך שם "שהשמחה במעונו".

דברי מרן זצ"ל 
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (חלק ששי או"ח סימן יג) הביא את דברי בעל ספר חסידים, ואת דברי הלבוש, והביא סיוע לדבריו.

ולהלכה הורה, שבודאי שיש לעשות מחיצה בשמחות הנשואין, כי הוא גדר גדול בפני היצר הרע, (ובמקום הנשואין, חשוב מאד שיעשה הכל על טהרת הקודש, כי יש לדבר השפעה על עתידם של הזוג הצעיר, שיזכו לבנות את ביתם על אדני התורה, והשכינה תהא שורה ביניהם), אולם במקום שהדבר מביא למחלוקת גדולה בין הצדדים, וכגון בנדון השאלה שלנו, אין לעורר מחלוקת גדולה על הדבר, וכדאי הוא הגאון בעל הלבושים לסמוך עליו בשעת הדחק כזו, שלא לעשות מחיצה במקום שלא נהגו (בפרט בחוץ לארץ שבכמה מקומות לא נהגו בזה, והדבר מעורר מחלוקת).

וכמה פעמים מעשים שהיו, שבאו לפני מרן זצ"ל, בשאלה כזו ממש, שצד החתן או צד הכלה מתנגדים למחיצה. ומרן זצ"ל הטריח עצמו, להשפיע בדברי כיבושין על הצדדים, שיבואו לידי הסכמה בענין המחיצה, שתעמוד לשם ולתפארת. ורק במקום שלא מתקבלים הדברים, יש לוותר על המחיצה בשעת הסעודה, למען השלום.

וכאמור, כל זה לענין שעת הסעודה, אבל במקום שרוקדות שם הנשים, חובה גמורה לשים מחיצה בשעת הריקודים, גדר מזה וגדר מזה, על טהרת הקודש. ירבו שמחות בישראל.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה