הלכה ליום רביעי כ"ה טבת תשפ"ג 18 בינואר 2023

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אבנר אנואר בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שביתה בבתי הספר – הנהגת רבו של מרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לעובדים במערכת החינוך, לפתוח בשביתה לשם שיפור תנאי העסקתם?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שמותר לפועלים ועובדים העסוקים במקצוע מסויים, לתקן תקנות, או לפתוח בעיצומים, כדי לשפר את שכרם וכדומה. והבאנו את יסוד הדברים מתוך דברי חז"ל והפוסקים.

ועתה נבוא לדון לגבי עובדי מערכת החינוך, המורים והמורות, האם מותר להם לפי ההלכה לפתוח בשביתה או לא?

והחילוק בין כל העובדים במדינה, לבין עובדי מערכת החינוך, הוא ברור מאד, מאחר ובבתי הספר מלמדים את הילדים תורה ומצוות. והשבתת תלמוד תורה לשם העלאת שכר במציאות של היום, נראה שהדבר אסור מצד ההלכה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת ח"ד עמוד רמז) הבא בהקשר לזה, את דברי רבותינו בגמרא (מסכת בבא בתרא דף כא.), "אמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור לטוב אותו האיש, ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחלה מי שהיה לו אב, היה אביו מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה לומד תורה, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, וכו', התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים, שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, ועדיין מי שהיה לו אב, היה מעלה אותו לירושלים ומלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה עולה, ולא היה למד וכו', עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. וכן פסק הרמב"ם (בפרק ב מהלכות תלמוד תורה הלכה א) וכל הפוסקים. והמקור לזה במסכת שבת (קיט:): אמר רב המנונא, לא חרבה ירושלים אלא על שביטלו בה תינוקות של בית רבן. אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, שהוא הבל שאין בו חטא. ואין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש.

ואם כן השביתה בבתי הספר שיש בה ביטול תורה לתלמידים, היא חטא גדול, שאפילו אם נניח שהמורים צודקים בתביעות שכר שלהם, שאין משכורתם מבטאת את המאמץ והיגיעה שלהם, הרי סוף סוף אין השביתה חלילה על פת לחם, ואין כל הצדקה להפקיר את אלפי ילדי ישראל לחסדי הרחוב ולבטלם מתלמוד תורה, בגלל הטבת שכר ושיפור תנאי העבודה.

והוסיף מרן זצ"ל, כי באמת הדבר ידוע, שלאחר שביתה כזאת, גם כשיחזרו התלמידים לספסל הלימודים לא יוכלו לתת לבם ודעתם לתלמודם כראוי, לאחר שהתנתקו מן התורה זמן מסויים, וכמו שאמרו חז"ל בירושלמי ברכות (פרק ח' הלכה ה') יום תעזבני יומים אעזבך. ובפרט שלפי הנראה שביתה כזאת אינה ליום או יומים, אלא עלולה להימשך זמן רב, ואחריתה מי ישורנה, וביטול הלימודים זמן ארוך יביא בהכרח את התלמידים להתדרדרות מוסרית לרבבות ילדי ישראל, במיוחד בימים אלה שהאווירה ברחוב מורעלת, והרבה ילדות עושה והרבה חברים רעים עושים, ומה יעשה אותו הבן שלא יחטא.

וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בשו"ת אגרות משה (חושן משפט סימן נט), שנראה שאף על פי שבעיקר דין השביתה של הפועלים, אפשר למצוא להם סמוכים בש"ס ובפוסקים, אולם שביתת מורים מתלמוד תורה הוא חטא גדול, שהרי אין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, לכן אסור למורים מצד הדין לשבות כדי להעלות שכרם, שהרי אסור לאדם לחטוא בשביל להרויח ממון ולהיטיב את מצב פרנסתו, ורק אם באמת אין לו למורה כדי מחייתו, וקשה עליו ללמד את התלמידים ביישוב הדעת, ונראה בבירור שאם ישבות יום או יומים יוסיפו לו על שכרו, אולי יש מקום להתיר לו לשבות, משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, שעל ידי כך יועיל שיוכל ללמדם אחר כך כהוגן מבלי לדאוג על מקור נוסף לפרנסה. ומכל מקום גם בזה צריך ישוב הדעת גדול לאמוד הענין היטב ולשקול בפלס כל הפרטים הנוגעים לזה. וצריך להתרחק מזה עד כמה שאפשר. עד כאן דבריו.

ולפי זה, כתב מרן זצ"ל במציאות של היום, אין מקום להתיר למורים לשבות מללמד תורה לילדי ישראל. ולא תהיה כזאת בישראל. ואף על פי שעיקר מצות תלמוד תורה מוטלת על אבות התלמידים, מכל מקום המורים שיודעים ללמד תורה לתינוקות של בית רבן, ונעשו מומחים במקצוע לימוד התורה, גם עליהם מוטלת החובה ללמד את ילדי ישראל תורה, כמו שפסק הרמב"ם (בפרק א מהלכות תלמוד תורה) וזו לשונו: "מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים תורה אף על פי שאינם בניו, שנאמר ושננתם לבניך, מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך, שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר ויצאו בני הנביאים".

והרי הדבר ברור שאם שובתים המורים, התלמידים מתבטלים מתלמוד תורה, וכן בימי החופש הגדול, רובם ככולם מתבטלים מתלמוד תורה, ואין האבות מחזיקים אותם ללמדם בגלל טרדתם בפרנסת ביתם, חוץ מאחד מעיר ושנים ממשפחה החרדים לדבר ה' שלומדים אתם שעות מספר בכל יום. ולכן אין ספק שיש בזה איסור ביטול תורה אם ישבתו המורים.

לפיכך חובת כל המורים יראי ה' וחושבי שמו הנאמנים לתורתינו הקדושה, להתקומם כאיש אחד חברים נגד השבתת מערכת החינוך, הנוגדת את דעת התורה וההלכה, ויאבקו לשיפור מעמדם ושכרם בדרכים אחרות. ואם בכל זאת חס ושלום תפרוץ שביתה, ולא יוכלו להפר אותה, עליהם לעשות מאמץ עליון לאסוף את התלמידים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, או אפילו לבתיהם, בתקופת ימי השביתה, וללמדם דעת ומוסר השכל, צדק ומשפט ומישרים.

ובספרינו "אביר הרועים" (חלק א), הבאנו את דברי מרן זצ"ל, שסיפר על הרב שלימדו תורה בילדותו, הוא רבי שלמה עבו זצ"ל, שהיה אוסף את התלמידים לבית הכנסת גם בשבתות ובחגים, ומלמדם תורה בצורה נעימה, והיה מעניק לתלמידיו האהובים פרסים שרכש על חשבונו, על כל תשובה שהיו משיבים לו כהוגן. ומכל תלמידיו, לא נמצא אחד שלא המשיך אחר כך בלימודיו בישיבה, מרוב אהבתם לרבם זה, שהיה מלמדם תורה באהבה לשם שמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה דינן של מורות בבתי ספר חרדיים. בת ללא תעסוקה, יכולה להתעסק בדברים אסורים, ומגזירת הקורונה יצאו בנות מקולקלות כ"ח טבת תשפ"ג / 21 בינואר 2023

יפה אמרת, שיש להחמיר בזה גם בבתי ספר של בנות, בפרט אם מדובר בשביתה ממושכת. ובכל מקרה יעשו שאלת חכם. תבורכו מפי עליון,

לאור הנאמר, אין מקום לחופשת התלמודי תורה, שלושה שבועות בקיץ-זמן נכבד, בנוסף לחופשות שלפני החגים. וכן, לגבי חופשות בין הזמנים בישיבות המסתכמות בחודשיים וחצי בשנה. מדוע לא מצליחים לבטל הנהגה קלוקלת זו  של ביטול תורה בכלל ותינוקות בית רבן בפרט?
וכעת ביותר, לאור המצב הקשה של עם ישראל המצריך תגבור בלימוד תורה ולפעול לעידוד והמרצת התלמידים להגדיל תורה ולהאדירה. י"ד אייר תשע"ג / 24 באפריל 2013

אין שייכות בין השבתת הלימודים בימי הלימודים, לבין השבתת הלימודים בימי החופשה. וכל מי שיש לו עסק עם חינוך ילדים, יודע שיש הכרח בזמנינו, לאפשר לילדים לצאת לימי חופשה מפעם לפעם.
ולגבי חופשת בין הזמנים בישיבות. אמנם כמה גדולי עולם הודיעו דעתם כי יש לקצר חלק מהחופשות (ובהם ראש הישיבה הגאון רבי יהודה צדקה), אך בסך הכל מדובר בחופשות לא ארוכות (הנדון הוא רק לגבי שבוע לאחר סוכות ושבוע לאחר הפסח), וגם בימים אלה פועלות ישיבות בין הזמנים המלאות מפה אל פה. לכן למעשה לא הופסקו חופשות אלה ברוב הישיבות.
חופשת הקיץ בישיבות (במשך שלושה שבועות), דומה שגם היא הכרח, כפי שאומרים המחנכים. וגם בימים אלה מתקיימות ישיבות בין הזמנים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה