הלכה ליום חמישי י' אייר תשפ"א 22 באפריל 2021

איזהו קשר של קיימא, ואיזהו קשר מעשה אומן

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומדים לפרקו בימים הקרובים. וכן ביארנו שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת אומנות על מנת לקושרו. אבל קשר שאינו של קיימא, וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת.

ועתה נבאר איזה קשר נחשב "של קיימא", ואיזה קשר נחשב "מעשה אומן".

קשר שעומדים להתירו בתוך שבעה ימים
יש מרבותינו הראשונים שכתבו, שכל קשר העומד להתקיים יום אחד, נחשב כקשר של קיימא, ואסור לקושרו בשבת. ולפיכך כתב מהר"ם (הובא בתשב"ץ סימן נב), שחלוק ומכנסיים הקשורים יחד (בזמנם היו רגילים לקשור את החלוק למכנסיים, והיו משאירים אותם קשורים יחד כמה ימים), אסור להתיר את הקשר בשבת, כיון שלא מתכוונים להתיר את הקשר בכל יום. וכמו כן אסור לקושרו בשבת.

ויש אומרים שכל קשר שאינו מתקיים אלא לשבוע ימים, אינו נחשב כקשר של קיימא. וכן דעת הטור. ואין צורך שיהיה קשר שאינו עומד אפילו ליום אחד. וכן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה' עמוד מז).

קשר של נעליים
ולכל הדעות, מותר לקשור בשבת קשר של נעליים שאנו נוהגים לקשור, כיון שקשר כזה אינו נחשב למעשה אומן, וכמו כן רגילים להתירו בכל ערב כשמורידים את הנעליים לפני שהולכים לישון.

קשר על גבי קשר
ולענין "מעשה אומן". נחלקו הפוסקים, לגבי "קשר על גבי קשר", כלומר, כשקושרים את הנעליים, רגילים לעשות קשר אחד, ועל גביו כמין "עניבה". אבל כשעושים קשר נוסף על גבי הקשר הראשון, נעשה קשר מהודק יותר. ויש אומרים שקשר זה נחשב לקשר "מעשה אומן" שאסור לקושרו בשבת. מפני שאין בידינו בקיאות וידיעה ברורה מהו קשר של אומן ומהו קשר של כל אדם. לפיכך כתבו להחמיר בזה. וכן דעת השלטי גבורים ועוד.

אולם יש חולקים על דברי השלטי גבורים, וכתבו להקל גם בקשר על גבי קשר, שאינו נחשב "מעשה אומן". וכן העלה מרן רבינו זצ"ל בספרו (עמוד נז), שבמקום צורך יש להקל בדבר, לעשות קשר על גבי קשר בשבת. ורק במקום שאפשר לעשות באופן אחר, טוב להחמיר בדבר, והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: קשר שעשוי כדי להתירו בתוך שבוע ימים, אינו נחשב לקשר של קיימא. וקשר על גבי קשר, אינו נחשב למעשה אומנות. וכל קשר שאינו מעשה אומן, וכן אינו של קיימא, מותר לקושרו בשבת.

ובהלכה הבאה נסכם פרטי דינים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי טלית של שבת והקשר נפתח, האם מותר לי לחזק אותו? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

אין לחזק את הקשר של הטלית בשבת.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה