הלכה ליום חמישי י' אייר תשפ"א 22 באפריל 2021

איזהו קשר של קיימא, ואיזהו קשר מעשה אומן

בהלכות הקודמות ביארנו, שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "של קיימא", כלומר, קשר שלא עומדים לפרקו בימים הקרובים. וכן ביארנו שאסור לקשור בשבת קשר שהוא "מעשה אומן", כלומר, שנדרשת אומנות על מנת לקושרו. אבל קשר שאינו של קיימא, וגם אינו מעשה אומן, מותר לקושרו בשבת.

ועתה נבאר איזה קשר נחשב "של קיימא", ואיזה קשר נחשב "מעשה אומן".

קשר שעומדים להתירו בתוך שבעה ימים
יש מרבותינו הראשונים שכתבו, שכל קשר העומד להתקיים יום אחד, נחשב כקשר של קיימא, ואסור לקושרו בשבת. ולפיכך כתב מהר"ם (הובא בתשב"ץ סימן נב), שחלוק ומכנסיים הקשורים יחד (בזמנם היו רגילים לקשור את החלוק למכנסיים, והיו משאירים אותם קשורים יחד כמה ימים), אסור להתיר את הקשר בשבת, כיון שלא מתכוונים להתיר את הקשר בכל יום. וכמו כן אסור לקושרו בשבת.

ויש אומרים שכל קשר שאינו מתקיים אלא לשבוע ימים, אינו נחשב כקשר של קיימא. וכן דעת הטור. ואין צורך שיהיה קשר שאינו עומד אפילו ליום אחד. וכן העלה להלכה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו חזון עובדיה (שבת חלק ה' עמוד מז).

קשר של נעליים
ולכל הדעות, מותר לקשור בשבת קשר של נעליים שאנו נוהגים לקשור, כיון שקשר כזה אינו נחשב למעשה אומן, וכמו כן רגילים להתירו בכל ערב כשמורידים את הנעליים לפני שהולכים לישון.

קשר על גבי קשר
ולענין "מעשה אומן". נחלקו הפוסקים, לגבי "קשר על גבי קשר", כלומר, כשקושרים את הנעליים, רגילים לעשות קשר אחד, ועל גביו כמין "עניבה". אבל כשעושים קשר נוסף על גבי הקשר הראשון, נעשה קשר מהודק יותר. ויש אומרים שקשר זה נחשב לקשר "מעשה אומן" שאסור לקושרו בשבת. מפני שאין בידינו בקיאות וידיעה ברורה מהו קשר של אומן ומהו קשר של כל אדם. לפיכך כתבו להחמיר בזה. וכן דעת השלטי גבורים ועוד.

אולם יש חולקים על דברי השלטי גבורים, וכתבו להקל גם בקשר על גבי קשר, שאינו נחשב "מעשה אומן". וכן העלה מרן רבינו זצ"ל בספרו (עמוד נז), שבמקום צורך יש להקל בדבר, לעשות קשר על גבי קשר בשבת. ורק במקום שאפשר לעשות באופן אחר, טוב להחמיר בדבר, והמחמיר תבא עליו ברכת טוב.

ולסיכום: קשר שעשוי כדי להתירו בתוך שבוע ימים, אינו נחשב לקשר של קיימא. וקשר על גבי קשר, אינו נחשב למעשה אומנות. וכל קשר שאינו מעשה אומן, וכן אינו של קיימא, מותר לקושרו בשבת.

ובהלכה הבאה נסכם פרטי דינים בענין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

יש לי טלית של שבת והקשר נפתח, האם מותר לי לחזק אותו? ב' חשון תשע"ז / 3 בנובמבר 2016

אין לחזק את הקשר של הטלית בשבת.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה