הלכה ליום שלישי י' כסלו תשע"ב 6 בדצמבר 2011

ההלכה מוקדשת להצלחה של

נתנאל בן ירדנה, פנינה בת מסודי ומשפחתם

הוקדש על ידי

נתנאל מור יוסף

הכנסת כלי נשק לבית הכנסת

שאלה: חייל או אזרח המצוייד בכלי נשק, אקדח או רובה, האם הוא רשאי להכנס איתם לבית הכנסת?
 
תשובה: שנינו במכילתא (סוף פר' יתרו), על הפסוק "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה", אמר רבי שמעון בן אלעזר, המזבח נברא להאריך ימי שנותיו של אדם, אינו רשאי להניף את המקצר (המקצר חייו של אדם, כלומר סכין), על המאריך (כלומר, על המזבח).
 
וכיוצא בזה לנדון שאלתינו, כתב בארחות חיים (הלכות בית הכנסת אות ז') בשם מהר"ם מרוטנבורג, אסור להכנס לבית הכנסת בסכין ארוך, מפני שהתפלה מארכת חייו של אדם, והסכין מקצר ימיו. וכדברי המהר"ם מרוטנבורג, פסק מרן השלחן ערוך (סימן קנא), שאין להכנס לבית הכנסת עם סכין ארוכה.
 
וביאר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א (בשו"ת יחוה דעת חלק חמישי סימן יח), שאין כוונת המהר"ם לאסור הכנסת סכין לבית הכנסת רק מטעם זה, שהסכין מקצרת ימיו של אדם, אלא יש בזה טעם נוסף, משום כבודו של בית הכנסת, שאין זו דרך כבוד להכנס שם כשהוא מצוייד בכלי נשק. והביא ראיה לדבריו.
 
והטורי זהב הקשה, מדוע אסרו להכנס לבית הכנסת עם "סכין ארוכה", והלא גם בסכין קצרה שייכת אותה הסברא לומר שאין להכנס עמה לבית הכנסת. והסביר, שמאחר והוצאת הסכין בשעת הכניסה לביתה כנסת היא טרחה גדולה, לכן לא החמירו בזה אלא בסכין ארוכה, שהכניסה עמה היא חמורה יותר.
 
ולפי זה, כתב מרן הרב שליט"א, שנראה שאם יש צורך גדול בדבר, וטרחה גדולה לסלק את כלי הנשק, אין לאסור להכניסו לבית הכנסת, וכדין סכין קטנה. והביא עוד ראיות וסימוכין לדבר זה, שכל שיש צורך בכלי הנשק, אין איסור להכנס עמו לבית הכנסת להתפלל.
 
ולסיכום כתב, שנכון ורצוי מאד, שחייל הנכנס לבית הכנסת יכסה את כלי הנשק תחת בגדיו, ואם אינו יכול לעשות כן, וכגון שהוא רובה גדול, ויש צורך שישא עליו את נשקו מסיבות בטחוניות וכדומה, יש להקל להכנס עם נשקו לבית הכנסת לתפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לעלות לתורה עם נשק ) אקדח ) כ"ז אייר תשפ"ב / 28 במאי 2022

מותר, אבל ישתדל להסתיר אותו, שלא יראו אותו. 

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה