הלכה ליום רביעי כ"ט חשון תשפ"ג 23 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום עגיב בן רינה ואמיליו ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הוצאת גרעינים מן הפירות

ההלכה מוקדשת גם לרפואת מורינו ורבינו הגאון
רבי שמעון (בעדני) בן חביבה בתושח"י
שה' יתברך ירפאהו רפואה שלימה. אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לו
הוקדש על ידי
הלכה יומית

- - - - - - - - -  -

שאלה: האם מותר להוציא בשבת את הגרעין מן התמר או מן המשמש לפני האכילה?

תשובה: בהלכות הקודמות דיברנו בענין מלאכת "בורר" האסורה בשבת. והזכרנו, שאין היתר לברור בשבת, אלא בשלשה תנאים: שיברור בידו, ושלא יעשה כן על ידי כלי (כגון מסננת), ושיברור את האוכל מן הפסולת, ולא להיפך. ושיברור על מנת לאכול לאלתר (כלומר, מיד, ולא לאחר זמן). ועתה לנדון השאלה:

הנה לכאורה, הואיל והגרעינים הם הפסולת, והפרי הוא האוכל, אסור לברור את הגרעין מן הפרי בשבת, אלא יש לאכול את הפרי עם הגרעין, ואחר כך יוכל לפלוט את הגרעין מפיו.

אולם כבר הזכרנו לפני כן, את שיטתו של רבינו יעקב אבולעפייא, שכתב שאין איסור לברור בשעת האכילה ממש. והיות ואת הגרעינים מוציאים בשעת האכילה ממש, לא שייך בזה איסור בורר. וכן כתבו הרבה פוסקים, ובהם המשנה ברורה (בסימן שכא). אולם כתבנו שלהלכה אין אנו פוסקים כדברי רבינו יעקב אבולעפיא, (אלא מצרפים את שיטתו כסניף בצירוף טעמים אחרים להקל). ולפיכך נראה לכאורה שאין להקל בדבר.

אולם מדברי הפרי מגדים, ועוד מגדולי הפוסקים, משמע שיש טעם נוסף להקל בנדון זה, והוא משום "שאי אפשר בלא זה". כלומר, דבר שקשה לאכלו בלא לברור תחילה, לא שייך בו איסור בורר בשבת. ולכן תמר, שדבר משונה הוא לאכלו עם הגרעין שבתוכו, מותר להוציאו תחילה ואחר כך לאכלו. (ובפרט שיש לצרף לזה סברא נוספת, והיא מה שהזכרנו כבר, שדבר שהוא דבוק, לא שייך בו איסור בורר).

ובפרט יש להקל בזה בתמרים מיובשים, שהרבה פעמים חובה מן הדין לבדקם מן התולעים לפני האכילה, שאז בודאי שמותר להוציא מהם את הגרעין, ולבדקם היטב. וכן הדין לגבי דובדבנים, במקום שצריך לבדקם מן התולעים, שיש לפתחם, ולהוציא את הגרעין, ואחר כך יאכלם. וכן הדין לגבי שזיפים.

אולם נכון להחמיר שלא להוציא גרעינים של כמות גדולה של תמרים, אפילו אם כוונתו לאכלם מיד, אלא יוציא את הגרעינים אחד אחד. (וזאת משום שדעת רבינו פרץ, שאפילו לקלף שומים ובצלים אין להקל אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה יחד, שנראה כבורר בשבת. וכן הדבר לגבי כל אופן שבורר בשבת, אפילו בהיתר, כגון שמקלף גרעינים על מנת לאכלם יחד, שנכון להחמיר לקלפם אחד אחד, ולא לקלף כמות גדולה בכדי לאכלה בעוד כמה דקות. אף שמן הדין יש מקום להקל בזה. וכפי שפסק בספר ילקוט יוסף).

ולסיכום: מותר להוציא בשבת את הגרעינים מן התמרים או המשמשים, על מנת לאכלם מיד. בפרט יש להקל בזה כאשר יש צורך לבדקם מן התולעים. ונכון להחמיר שלא לעשות כן אלא מעט מעט, אבל לא כמות גדולה בבת אחת.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לרסק עגבניות בשבת בכדי לאכול את זה עם "ג'חנון"?
האם יש כאן מלאכת טוחן? ט' כסלו תשע"ב / 5 בדצמבר 2011

אם עושה כן כדי לאכלו לאלתר, מותר, ועל ידי מזלג.
אבל על ידי פומפיה אסור.

קשה לי להבין את הטעם או התירוץ של "אי אפשר בלא זה" 
אז שלא יאכל תמרים בשבת!
מישהו מחייב אותו?
אם הדבר נוגע בברירה אז יימנע עצמו 
 
ועוד שמצינו בגמרא באותו מקום במסכת שבת על כמה וכמה חכמים 
שהיו בדרכים שונות מוציאים הגלעין מפיהם ומשליכים או יורקים אותו לאחורי השולחן וכו
אולי משם ראיה שאין לברור ביד לכתחילה כ"ו חשון תשע"ב / 23 בנובמבר 2011

הכוונה היא, שמכיון שאי אפשר בלא זה, הרי זו דרך אכילה ואין זו דרך ברירה. וכמו ברירה ביד ולאלתר שהותרה מן התורה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה