הלכה ליום ראשון י"ט חשון תשפ"ג 13 בנובמבר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

עדינה בת רבקה בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאה רפואה שלימה במהרה
ותזכה לבריאות איתנה, ולחופה, ולכל הברכות.

הוקדש על ידי

חברתה, בת שבע

יסודות הלכות ברירה בשבת

ט"ל מלאכות
נאמר בתורה (ספר שמות פרק כ) זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלקיך, לא תעשה כל מלאכה וכו', כי ששת ימים עשה ה' את השמיים ואת הארץ וינח ביום השביעי, על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו. והזהירה התורה על שמירת השבת שתים עשרה פעמים, כי היא יסוד אמונתנו בבריאת העולם. ואמרו רבותינו, כל המשמר את השבת כאילו מקיים את כל התורה, וכל המחלל את השבת כאילו כפר בתורה כולה. וזאת מפני הטעם שהזכרנו, ששמירת השבת היא שורש אמונתנו.

וכבר הזכרנו כמה פעמים, כי ה"מלאכה" שנאסרה על פי צווי ה' יתברך ביום השבת, היא כל מלאכה שהיו עושים במשכן בזמן שהיו ישראל במדבר. ובמשנה במסכת שבת (דף עג.) נישנו כל המלאכות האסורות בשבת, והם ארבעים חסר אחת, כלומר שלשים ותשע מלאכות, הנקראות גם "ט"ל מלאכות".

מלאכת "בורר"
אחת המלאכות הנפוצות ביום השבת, היא מלאכת "בורר", וחובה קדושה על כל אחד מישראל להיות בקי בעיקרי הלכות בורר בכל הנוגע למעשה, משום שבנקל יוכל להכשל חס ושלום במלאכה האסורה בשבת, הואיל ואנו נתקלים במלאכה זו פעמים רבות.

עיקר מלאכת ברירה בשבת, היא בנפה או כברה, וכגון אדם הלוקח קמח שמעורבים בתוכו דברים אחרים, והוא מנפה את הקמח בנפה (מסננת), והקמח יורד דרך נקבי הנפה, והפסולת נשארת בתוכה, הרי זו מלאכת בורר האסורה בשבת, והעושה כן בשבת חייב משום חילול שבת. וכל ברירה האסורה בשבת, היא בין שני מינים, שיש בהם דבר הנקרא "אוכל" ודבר הנקרא "פסולת".

מה נחשב ל"פסולת" לגבי מלאכת בורר
ומה שנאסרה מלאכת ברירת אוכל מתוך פסולת, או פסולת מתוך אוכל בשבת, אין האמור דוקא באוכל ופסולת ממש, אלא כל מאכל  שהאדם חפץ בו באותה שעה, הרי הוא נחשב אוכל כלפי דבר אחר שהוא אינו חפץ בו.

וכגון, אם יש לאדם צלחת, ובה שני מיני קטניות או זרעונים, כגון גרעינים שחורים וגרעינים לבנים, ושניהם ראויים וטובים לאכילה, אולם עתה הוא אינו חפץ אלא בגרעינים הלבנים, ולכן הוא בורר ומוציא את כל הגרעינים השחורים מן הצלחת, ומשליכם לכלי אחר, הרי זה בורר. הואיל והגרעינים השחורים הם כפסולת עבורו, שהוא אינו חפץ בהם כעת, והלבנים נחשבים אוכל, הואיל והוא חפץ רק בהם.

ולסיכום: אסור לברור בשבת. ולכן מי שיש לפניו צלחת ובה שני מיני אוכלים מעורבים יחד, כגון גרעינים שחורים ולבנים, או תותים ודובדבנים וכדומה, והוא אינו חפץ אלא באחד מהם, אסור לו להוציא את המין שהוא אינו חפץ בו, ולהשאיר בצלחת את המין שהוא חפץ בו. אבל מובן שיש אופנים בהם מותר לברור בשבת, וכפי שנבאר בהלכות הבאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האים מותר לקלף תפוח בקולפון בשבת כ"ח טבת תשפ"א / 12 בינואר 2021

ירקות ופירות שיש הרבה שאוכלים אותם בקליפתם, כגון מלפפונים, תפוחים וכדומה, מותר לקלוף אותם בשבת על ידי קולפן (מקלף), כשעומד לאכול את הפירות והירקות לאלתר (מיד, ולכל היותר, שמקלף את הפירות לצורך הסעודה בתוך חצי שעה). ויש מיקלים בזה גם בפירות שלא רגילים לאוכלם בקליפתם. וכן יש מיקלים בזה אפילו כשאינו חותך את הפירות כדי לאוכלן לאלתר. ועיין במה שכתב בזה בספר חזון עובדיה שבת ח"ג עמוד רלא.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה