אורז, וכל מיני קטניות, ובכלל זה אפונים ושעועית, מותרים בפסח, כי אין חמץ אלא במיני דגן, וקטניות אינן מיני דגן. ובלבד שיזהרו לברור את האורז היטב לבל יהיו בו חיטים או שעורים וכיוצא בזה ממיני דגן, כי מצוי לפעמים במקומות שגדל בהם אורז שגדלים גם מיני דגן, חיטים ושעורים, והם מתערבים בתוך האורז ועלולים לאסור את כל התבשיל, (כפי שכבר ביארנו, שאפילו פירור חמץ אחד יכול לאסור תבשיל גדול,) ולכן נוהגים גם לברור את האורז לפסח בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלוש פעמים, ובשעה שאין ילדים קטנים בסביבתם של הבודקים.
מחמת החשש לגרגירי דגן בתוך הקטניות, נהגו האשכנזים איסור בקטניות בפסח, וישנם כמה מיראי ה' הספרדים שנהגו להחמיר כמנהג האשכנזים שלא לאכול אורז בפסח, אולם אינם מחמירים כן בכל הקטניות אלא באורז בלבד.
האשכנזים שנוהגים איסור בקטניות, אין להם כל היתר לאכילת קטניות בפסח, ואף אם יעשו "התרת נדרים", אין בכך כלום, ועדיין הם מחויבים למנהג עדתם להימנע מאכילת קטניות בפסח.
אישה אשכנזייה שנשאת לבעל ספרדי, וברצונה לבטל מנהג הוריה, ולנהוג היתר באכילת קטניות בפסח, רשאית לעשות כן, ונכון שתעשה התרה על מנהגה בכדי שתוכל לאכול בבית בעלה אורז וקטניות כמנהג הספרדים, ואם בעלה מבקש ממנה לעשות כן, והיא מעוניינת להמשיך במנהג הוריה, עליה לשמוע לבעלה ולבטל מנהג הוריה ולקבל עליה מנהגי בעלה. ואם לא כן בטל שלום בית ח"ו.
