הלכה ליום ראשון י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024

"כתובה"

שאלה: מה היא כתובה שכותבים בזמן הנישואים?

תשובה: ה"כתובה" היא שטר שנכתב לפני שנושא הבעל את האישה, ותוכנו הוא התחיבויות שונות מצד הבעל כלפי אשתו כפי שנבאר. ואסור לאדם לישא אישה בלי שיכתוב לה כתובה.

בכתובה, מתחייב הבעל לזון ולפרנס את אשתו. ולדאוג לה ללבוש ראוי בחורף ובקיץ (כדרך שמקובלת על פי כבודו וכבודה), וכן למנהג הספרדים, מתחייב הבעל בשבועה, שלא ישא אשה על אשתו.

עוד מתחייב הבעל בכתובה, שאם יגרש את אשתו, יתן לה סכום כסף חשוב הנקוב בכתובה, הבעל מוכרח להתחייב על הסכום הזה, כדי שלא יהיו הגירושין קלים בעיני הבעל. שאם לא היתה כתובה בין בני הזוג, הרי מיד לאחר הנשואין, אם יראה הבעל מעט קשיים בחייו עם אשתו, מיד יחפוץ להתגרש ממנה, ועל כל ריב ומדון שיצוצו ביניהם מיד יפנו לבית הדין לשם גירושין, במקום שינסו לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ולהשיב את השכינה הקדושה לשרות ביניהם. לכן חובה על הבעל להתחייב לאשתו בכתובה, שאם יגרש אותה, יהיה עליו לשלם לה סכום חשוב הנקוב בכתובה.

בזמנינו, נהגו רבים, להוסיף על סכום הכתובה עוד סכום כסף, הנקרא "תוספת כתובה". וגם סכום זה משמעותו, שאם ירצה הבעל להגרש מאשתו, יהיה חייב לשלם לה את אות והסכום הנקוב בכתובה. ומעשים בכל יום בבתי הדין הרבניים, שכאשר מגיעים זוג לשם גירושין, וטענות הבעל אינן מספקות, אז בית הדין כופה את הבעל לשלם לאשה את כל סכום כתובתה, ורק אז מאשר בית הדין את הגירושין כדת וכדין.

ומכאן נלמד, אודות מה שמקובל בדורנו על ידי ארגונים שונים, המפרסמים שעל פי היהדות האשה היא קנויה לבעלה כשפחה, ועוד מחזקים טענתם הראיה שבכתובה נכתב שהאישה קנויה לבעל וכו', וכל דבריהם הבל, שהרי אדרבא בכתובה לא נכתבים אלא חיובי הבעל לאשתו, ואילו התחייבויות האשה לבעל כלל לא מופיעות בכתובה, ובודאי שעל פי התורה האישה אינה שייכת לבעלה כמו שפחה, ותורתנו הקדושה והנצחית נכתבה על ידי ה' יתברך, בורא האיש והאשה, והוא שברא גם את טבע האיש ואת טבע האישה, ועל ידי נביאיו וחכמי תורתו הדריכנו איך יהיה יחס האיש לאשתו, ואיך הוא יחס אישה לבעלה, וכך היא דרכם של ישראל קדושים שזוכים בזה לאושר בעולם הזה, ולרב טוב לעולם הבא.

ובזמנינו בעוונות הרבים ישנם ארגונים שמדפיסים כתובות חדשות, ובהם חיובים הדדיים בין האיש לאשה, ויש לדעת כי על פי רוב כתובותיהם פסולות לגמרי, והם עוקרים את כל כוונת הכתובה המקורית, שהיא התחייבות מצד הבעל לאשה כאמור, ובעבור בצע כסף, וטענות של שקר וכזב מתוך שנאתם לדת ישראל המקורית, עוקרים את כל הקדוש והיקר לנו, ומסיתים המון זוגות להנשא שלא על פי דרכי התורה המקוריים, ואין תקווה לאחריתם. ולמזהיר ולנזהר, שלומים יתן ה', כמי נהר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה