הלכה ליום ראשון י' סיון תשפ"ד 16 ביוני 2024

"כתובה"

שאלה: מה היא כתובה שכותבים בזמן הנישואים?

תשובה: ה"כתובה" היא שטר שנכתב לפני שנושא הבעל את האישה, ותוכנו הוא התחיבויות שונות מצד הבעל כלפי אשתו כפי שנבאר. ואסור לאדם לישא אישה בלי שיכתוב לה כתובה.

בכתובה, מתחייב הבעל לזון ולפרנס את אשתו. ולדאוג לה ללבוש ראוי בחורף ובקיץ (כדרך שמקובלת על פי כבודו וכבודה), וכן למנהג הספרדים, מתחייב הבעל בשבועה, שלא ישא אשה על אשתו.

עוד מתחייב הבעל בכתובה, שאם יגרש את אשתו, יתן לה סכום כסף חשוב הנקוב בכתובה, הבעל מוכרח להתחייב על הסכום הזה, כדי שלא יהיו הגירושין קלים בעיני הבעל. שאם לא היתה כתובה בין בני הזוג, הרי מיד לאחר הנשואין, אם יראה הבעל מעט קשיים בחייו עם אשתו, מיד יחפוץ להתגרש ממנה, ועל כל ריב ומדון שיצוצו ביניהם מיד יפנו לבית הדין לשם גירושין, במקום שינסו לפתור את הבעיה בדרכי שלום, ולהשיב את השכינה הקדושה לשרות ביניהם. לכן חובה על הבעל להתחייב לאשתו בכתובה, שאם יגרש אותה, יהיה עליו לשלם לה סכום חשוב הנקוב בכתובה.

בזמנינו, נהגו רבים, להוסיף על סכום הכתובה עוד סכום כסף, הנקרא "תוספת כתובה". וגם סכום זה משמעותו, שאם ירצה הבעל להגרש מאשתו, יהיה חייב לשלם לה את אות והסכום הנקוב בכתובה. ומעשים בכל יום בבתי הדין הרבניים, שכאשר מגיעים זוג לשם גירושין, וטענות הבעל אינן מספקות, אז בית הדין כופה את הבעל לשלם לאשה את כל סכום כתובתה, ורק אז מאשר בית הדין את הגירושין כדת וכדין.

ומכאן נלמד, אודות מה שמקובל בדורנו על ידי ארגונים שונים, המפרסמים שעל פי היהדות האשה היא קנויה לבעלה כשפחה, ועוד מחזקים טענתם הראיה שבכתובה נכתב שהאישה קנויה לבעל וכו', וכל דבריהם הבל, שהרי אדרבא בכתובה לא נכתבים אלא חיובי הבעל לאשתו, ואילו התחייבויות האשה לבעל כלל לא מופיעות בכתובה, ובודאי שעל פי התורה האישה אינה שייכת לבעלה כמו שפחה, ותורתנו הקדושה והנצחית נכתבה על ידי ה' יתברך, בורא האיש והאשה, והוא שברא גם את טבע האיש ואת טבע האישה, ועל ידי נביאיו וחכמי תורתו הדריכנו איך יהיה יחס האיש לאשתו, ואיך הוא יחס אישה לבעלה, וכך היא דרכם של ישראל קדושים שזוכים בזה לאושר בעולם הזה, ולרב טוב לעולם הבא.

ובזמנינו בעוונות הרבים ישנם ארגונים שמדפיסים כתובות חדשות, ובהם חיובים הדדיים בין האיש לאשה, ויש לדעת כי על פי רוב כתובותיהם פסולות לגמרי, והם עוקרים את כל כוונת הכתובה המקורית, שהיא התחייבות מצד הבעל לאשה כאמור, ובעבור בצע כסף, וטענות של שקר וכזב מתוך שנאתם לדת ישראל המקורית, עוקרים את כל הקדוש והיקר לנו, ומסיתים המון זוגות להנשא שלא על פי דרכי התורה המקוריים, ואין תקווה לאחריתם. ולמזהיר ולנזהר, שלומים יתן ה', כמי נהר.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה