הלכה ליום רביעי ח' אדר תשפ"ב 9 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר ברוך בן שרון מזל

הוקדש על ידי

המשפחה

מחיקת שם שמים מקבצי מחשב

שאלה: האם מותר למחוק במחשב קבצים שמוזכר בהם שם שמים, כגון, קובץ של סידור תפלה וכדומה?

תשובה: הנה ביסוד השאלה, עלינו לדון, האם יש להקל בכיבוי המחשב, או במעבר לחלון אחר במחשב, כאשר מופיע עליו שם ה', שהרי לכאורה נמצאנו מוחקים את השם, וכתב הרמב"ם (בפ"ו מהלכות יסודי התורה):
כל המוחק שם מן השמות הקדושים, עובר בלא תעשה, שנאמר בענין עבודה זרה "ואבדתם את שמם מן המקום ההוא, לא תעשון כן לה' אלהיכם". וכן נפסק בטור ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן רעו ס"ט).

והנה כעין זה יש לדון בדבר מחיקת שם שמים המוקלט על גבי סרט רשם – קול, האם יש לאסור את הדבר מטעם איסור מחיקת השם.

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בספרו שו"ת יחוה דעת חלק רביעי (סימן נ) דן בזה, ואחר שהביא את דברי הרמב"ם, כתב שבאמת נראה יותר שמאחר שאין בסרט צורת אותיות בכלל, אלא שגלי הקול נקלטים על גבי הסרט בצורה אלקטרונית שאי אפשר להבחין בה למראה עיניו של אדם, לפיכך אין מקום לאסור מחיקתם על ידי הקלטה אחרת, אף על פי שיש שם שמות הקודש שנשמעים היטב באמצעות החשמל.

והביא כמה ראיות לדבריו, ומהם, על פי מה שלמדנו בגמרא במסכת גיטין (דף יט:), שגט שנכתב ב"מי מילין" (שהוא כמין דיו, שנעלם כעבור זמן, ואם רוצים לראותו שוב, מעבירים עליו מים היוצאים מקליפת רימון, ואז הכתב חוזר ונראה היטב. כך פירשו התוספות בשם ר"ח.) אינו גט כלל ועיקר, אף על פי שאחר כך על ידי מי קליפת הרימון ניתן לראות את הכתב, מכל מקום, בשעה שאינו נראה בעיניים, אין זה "כתב" הראוי להכשיר גט. ומכאן שגם אין זה "כתב" הראוי להחשב "שם קדוש" שאסור למוחקו.

ומכאן, לנושא שם שמים הנכתב על גבי סרט הקלטה, שאף שאחר כך ניתן לשומעו על ידי פעולה חשמלית, אינו נחשב "כתב" שיהיה אסור למוחקו. ומכאן נוכל אף אנו ללמוד לגבי שם שמים הצרוב בקובץ על גבי דיסק, שמותר למוחקו ללא חשש, הואיל ואינו נראה בעינים כלל.

אולם באמת שאין זה מספיק בכדי להקל במחיקת שם שמים המופיע כעת על גבי מסך המחשב, ולכאורה יש לומר שכל מה שהיקל מרן הרב זצ"ל במחיקת שם השם, היינו דוקא באופן שאין השם נראה בעינים, אבל אם כעת הוא נראה בעינים יש להחמיר בזה.

אולם יש לנו סברא נוספת להקל בדבר, והיא על פי מה שהוסיף מרן זצ"ל, שיש מחלוקת הפוסקים אם מותר למחוק שם השם שלא נכתב לשם קדושתו (כשכותבים שם השם בספר תורה, אומר הסופר שהשם נכתב לשם קדושת השם, אבל סתם אדם שכותב שם ה', אינו מתכוין לקדש את השם), ורבים הפוסקים הסוברים שמן הדין מותר למחוק שם שלא נכתב לשם קדושתו.

ובפרט לגבי שם הנכתב על גבי מחשב, שאין כאן כתב ממש, אלא אורות מצטרפים וכיוצא בזה מדברים שלא שייך שתחול עליהם קדושה, כיון שאינם דברים ממשיים, נראה שבודאי יש מקום לומר שלא חלה קדושה על שמות אלה לכל הדעות.

ובאמת שיש לצדד בזה לכאן ולכאן, אך עיקרן של דברים, שכל כתב שאינו כתב ממש, לא שייך לומר שתחול עליו קדושת השם, ולפיכך מה שנהגו למחוק שם שמים על ידי כיבוי המחשב, או מעבר לחלון אחר וכדומה, אין בדבר איסור כלל. וכן שאלנו בזה את מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, והשיב שלמעשה אין לחוש בזה לאיסור, ומותר, הן למחוק קבצי מחשב שיש בהם שמות הקודש, והן לכבות את המחשב בשעה שמופיע על גבי המסך שם שמים.

ולסיכום: אין איסור מחיקת שמות הקודש בכתיבה על גבי מחשב, אלא בכתב ממשי בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם כתב במחשב לא נחשב לכתב ממש האם יהיה אפשר להקל לכתוב על מחשב בחול המועד? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

דן בזה בשו"ת יביע אומר, והעלה שבאמת אינו נחשב כתב. 

שלום כבוד הרב.

רק רציתי ליידע את כבוד הרב, שישנם שני סוגי מסכים, ובסוג השני, לכאורה, ההיתר צריך עיון :

1. הסוג הנפוץ, מסוג lcd ו amoled. בסוג זה נדרש זרם חשמל בכל רגע להצגת האשליה.

2. הסוג השני, שכבוד הרב לא התייחס אליו, הוא מסכי e-reader.

הסבר יותר ארוך :

1. הסוג הראשון עובד כך: בתחתית המסך יש אור, שכבה של אור. את השכבה הזו מכסה שכבה של פיקסלים - וילונות קטנים (שמסננים כל אחד את כמות האור שעוברת דרכו).

2. הסוג השני נפוץ בטאבלטים שמשמשים לקריאה בלבד (ולא לצפייה בסרטים).
כגון amazon kindle. המסך הוא סטאטי לחלוטין! כמו נייר רגיל ממש. לא צריך לא חשמל ולא בטריה.


זהו. זה כל מה שרציתי לומר לכבוד הרב.

2. ההסברים המדעיים, לעיל, הם מופשטים. עם זאת, לכאורה, צריך עיון אם הדימיון למי רימון (בסיס להיתר מחיקת שמות קדושים) קיים כאן.

תודה, וישר כח לכבוד הרב.

  ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

באמת שלגבי המסך שכתבת שמדובר ממש בדיו, אם נאמר שיש קדושה באותיות, הרי שלא נוכל להשתמש בו לשמות הקודש. כי אם פעם אחת יעלה שם שם שמים, יהיה אסור לעבור לדף אחר. 

והסברא היחידה שעולה בדעתי להקל, על פי מה שאמרו בגיטין כ. שגט שכתבו בכתב שעל גבי כיפה פסול, ופירש רש"י שהוא משום שאין הכתב נחשב לכתב "לפי שאינו כתוב וקבוע אלא מוטל על הבגד", כלומר, כיון שלא היתה מעולם כוונה שהכתב יהיה מונח לעולם, אין זה נחשב כתב. ואף שלענין שבת  אנו אוסרים כתיבה כזו על כל פנים מדרבנן, מכל מקום לגבי מחיקה יש מקום להקל בזה מאחר ואין בו גנאי כלל שלא היה כתב העשוי להתקיים. ועדיין צריך עיון. (ויש לפרש שם בגמרא דהטעם דלא חשיב כתב היינו משום דאין שם אותיות, אלא שהם מגוף הדבר שמתגרשת בו, וכן פירשו כמה מפרשים, אך מלשון רש"י משמע כמו שכתבתי. ומכל מקום המחצית השקל סימן שמ על דברי המג"א שם, הסביר בשיטת רש"י דהטעם שאינו כתב, משום דהוא מגוף הגט, וא"כ ליכא ראיה לנד"ד, ועיין שם היטב, ולענ"ד נראה כמש"כ). ומתאים שישלחו שאלה זו לגדולי הרבנים שיחוו דעתם בזה. 

שלום לרב האם דיסק או קלטת עם דברי תורה
צריכים גינזה?
תודה רבה ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אינו צריך גניזה. 

היום שיש דיסקים, האם יש איסור לזרוק דיסקים עם הרצאות לפח וכדו'? ב' אדר תשע"א / 6 בפברואר 2011

שלום רב!

מותר לזרוק דיסקים עם דברי תורה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה