הלכה ליום שלישי ט' שבט תשס"ו 7 בפברואר 2006

דם היוצא מן האדם, האם מותר לאכלו

ההלכה מוקדשת לע"נ מו"ר זקן המקובלים רבי יצחק (כדורי) בן תפאחה זצ"ל

דם האדם מותר לאכלו מן התורה, אלא שחכמים החמירו בדם האדם שפירש ממנו, כגון דם היוצא מן השיניים על גבי כיכר לחם, שאסור לאכלו, ויש לגרד אותו חלק המלוכלך בדם מן הכיכר, וטעם איסור זה הוא משום מראית העין, שגזרו חכמים על דם דגים ודם חגבים שאסור  לאכלו אם לא ניכר שהוא מדג או חגב (כפי שכבר נתבאר) משום מראית העין, שהרואה יחשוב בליבו שאותו אדם אוכל דם האסור באכילה, ולפיכך נאסר גם דם האדם כל זמן שלא ניכר שהוא מן האדם, והיינו באופן שכבר פירש מן האדם, אבל דם שיוצא לאדם משיניו ולא יצא מפיו מותר למצצו ואינו חושש.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שמה שהתירו למצוץ הדם שנמצא בין השיניים ולא חששו משום מראית עין באופן כזה, אף על פי שבכל דבר שאסרו משום מראית העין אפילו בחדרי חדרים הוא אסור, היינו משום שאין דרך העולם להסתכל על שיניו של אדם בשעת אכילתו, ואף אם יסתכלו בשיניו בודאי יבינו שדם זה אינו דם של בהמה או עוף, אלא דם שזב משיניו, ודם זה אינו אסור כלל.

ולפי טעם זה, שאין לחוש למראית העין משום שהכל יודעים שדם זה אינו דם בהמה או עוף, כתב בספר ילקוט יוסף להגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שיש לפסוק להלכה, שאף דם הנוטף מאצבעו של אדם, יכול למוצצו בפיו, כיוון שניכר שהוא דם שבא ממנו, וזו שיטת התוספות במסכת כריתות (דף כא:), ומכל מקום אם כבר נתייבש דם זה, אינו ניכר כל כך שבא מן המכה, ונחשב דם שפירש שאסור למוצצו בפיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב
יש לי שאלה אולי קצת מוזרה אבל אשמח למענה. מקריאת ההלכה אני מבינה שכל עוד ברור לחלוטין שזה דם אדם זה מותר? זאת אומרת לא רק את הדם של עצמך אלא גם של מישהו אחר מותר? (כל עוד שזה ישירות מפצע וניכר) תודה כ"ג אב תש"פ / 13 באוגוסט 2020

מן התורה, הדם מותר. אבל רבותינו אסרוהו. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה