הלכה ליום שלישי ג' תמוז תשע"ד 1 ביולי 2014

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמתם הטהורה, של הנהרגים על קדושת השם הנערים הקדושים, הנאהבים והנעימים

יעקב נפתלי בן רחל דבורה, גלעד מיכאל בן בת גלים ואייל בן איריס תשורה

ה' יקום דמם
ה' יתברך ישלח לפניהם את מלאכיו הקדושים, להוליך את נשמותיהם לגן עדן, במחיצת צדיקים קדושים וטהורים
ונזכה כולנו לראותם במהרה בימינו, בתחית המתים, ומלכינו בראשינו,
ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

המגלה פנים בתורה שלא כהלכה

שאלה: מדוע רבנים גדולים התבטאו לעתים בלשון קשה על רבנים אחרים שהתירו דברים שלדעתם הם אסורים? והרי תמיד היו מחלוקות בישראל?
 
תשובה: הן אמנם ככל שהלכו הדורות וירדו, נתרבו מחלוקות בישראל. וכמו שנאמר בספר עמוס (פרק ח), "ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו". ואמר רבי שמעון בר יוחאי במסכת שבת (דף קלח:), שהכוונה בזה היא שבני ישראל בגלות לא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד. שברוב עניני התורה מצויות המחלוקות.
 
ואמנם כל אדם ששם תמיד הגיונו בתורה, וזכה להגיע להוראה, רשאי לומר דבר הלכה כפי אשר נראה לפי דעתו, בבירור הדברים מתוך הש"ס והפוסקים. אולם אף הוא כפוף לדיני התורה, ועליו ללכת בדרך אשר קבלנו איש מפי איש עד משה רבינו עליו השלום, שאם לא כן, הרי יוכל להוציא דברי התורה בפירושים מעוקמים לפי עניות דעתו, ועלול הוא להכשיל את ישראל בדבריו.
 
וכל רב האומר פירוש שאינו נכון בתורה, הרי הוא בכלל "דבר ה' בזה", שאין לך עון גדול מזה שמעקם דברי התורה.
 
ובמשנה במסכת אבות (פרק ג) שנינו, רבי אלעזר המודעי אומר, המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין לו חלק לעולם הבא. ולמד כן מן הפסוקים (במסכת סנהדרין צט.).
 
ואיזהו המגלה פנים בתורה שלא כהלכה? בתלמוד ירושלמי (ריש מסכת פאה), פירשו, כגון מנשה בן חזקיהו, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. וכן מי שאומר "מאי אהנו לן הני רבנן", כלומר, מה התועלת שיש לנו מבני הישיבות? "לדידהו קרו לדידהו תנו", לעצמם הם קוראים לעצמם הם שונים, ואין לנו תועלת במעשיהם. כל אלה בכלל המגלי פנים בתורה שלא כהלכה, שאין להם חלק לעולם הבא.
 
ורבינו הרשב"ץ (בספר מגן אבות) כתב, שכל מי שמפרש בתורה פירוש שאינו נכון, כגון שמפרש בתורה שיש חיוב מיתה על מי שנושא נכרית לאשה, אין לו חלק לעולם הבא. כלומר, אין הוא מיקל בהלכות יותר ממה שנאמר בתורה, אלא אדרבה, הוא מחמיר יותר מדין התורה, ובכל זאת הוא נקרא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, כי מעקם דברי התורה, ומגלה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה.
 
לכן, היה מרן זצ"ל (הכ"מ) זועק בלב נשבר, על מה שהחלו כמה אנשים שנקראים רבנים, לזלזל בחוקי התורה, והוציאו היתרים זרים לדברים שהם מפורשים לאיסור, ושכל גדולי הדורות אסרום. (ממש כמעשי ראשוני ה"רבנים" הרפורמים). וכן היה מר לו מאד, על איזה אנשים המזלזלים בכבוד התורה, שאומרים "מאי אהנו לן הני רבנן", והיה מצטער במשך שנים על כך שנתמנה בעיר אחת רב, שאמר שבני ישיבות הם "פרזיטים", כי בודאי שגם הוא בכלל אלה שאין להם חלק לעולם הבא.
 
ואף שנעים יותר להיות דובר טוב, ולא להשמיע תוכחות, בכל זאת האמת תורה דרכה, שעל גדולי הדור להנחות את עדתם על פי קו האמת והיושר.
 
צא ולמד ממה שאמרו בתלמוד ירושלמי (מסכת בכורים ספ"ג), רבי מנא (שם חכם), היה מזלזל בדיינים שאינם ראויים והתמנו בזכות "פרוטקציה". אמר רבי שיין, זה שהוא מתמנה בכסף, אין עומדין מפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו (כלומר, בגדו המכובד), כמרדעת של החמור. ופסק כן הרמב"ם (בפ"ג מהל' סנהדרין).
 
ועל הציבור בכל מקום, להיות עירניים לדבר זה, ולא לקבל כל רב בעיניים עצומות, אלא עליהם להוועץ גם עם רבנים אחרים, ולראות אם אותו רב מקובל על גדולי הרבנים, וכתורה יעשו.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לדעת מה הם ראשי התיבות המופיעים בסוגריים: הכ"מ, אשר מופעים בכל פעם בהן מוזכר המר"ן זצ"ל? ד' תמוז תשע"ד / 2 ביולי 2014

הכ"מ, הם ראשי תיבות, הריני כפרת משכבו, שחייב אדם לומר בתוך שנים עשר חודש לאחר פטירת אביו או אמו או רבו, בכל פעם שיזכיר שמועה מפיהם.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה