שאלה: האם גשמים או שלגים היורדים בשבת הם "מוקצים", שאסור לטלטל (להזיז) אותם בשבת?
תשובה: שורש השאלה, לפי שבשבת יש דברים האסורים באכילה משום "נולד", הלכך, ביצה של תרנגולת שנולדה בשבת, אסור לאכלה בשבת, עד מוצאי שבת. ולכן אסור גם לטלטלה בשבת. (מצד איסור "מוקצה", שהם הדברים האסורים בטלטול בשבת, כגון אבנים ועפר). ומכאן נבא לדון לגבי גשמים ושלגים, אם יש בהם איסור נולד וממילא אסור לטלטלן בשבת, או לא.
והנה מרן בשלחן ערוך (סימן שלח) כתב, שאם נתן אדם כלי תחת הדלף (תחת מקום שדולפים שם מי גשמים), מותר לו אחר כך לטלטל את אותו הכלי עם המים שבתוכו. ומבואר אם כן שאין שום חשש איסור מוקצה על מים היורדים בשבת, וכן כתב בפירוש מרן הבית יוסף (סוף סימן שי) בשם השבלי הלקט, שכתב בשם רבינו צמח גאון, שמטר היורד בשבת או ביום טוב מותר לרחוץ ולשתות ממנו בשבת. ואף על פי שביצה שנולדה בשבת אסור לטלטלה, משום שהיא מוקצה מחמת "נולד", אין הדבר כן לגבי גשמים, כיון שהמים שבהם הם דומים למי מעיינות הנובעים ונמשכים בשבת שמותר לשתות מהם, שהרי המים היו מתחילה בעננים, ואינם דבר חדש לגמרי.
ומכאן לכאורה יש ללמוד גם לגבי שלג היורד בשבת, שאין עליו שום איסור מוקצה, ומותר לשתות ממנו בשבת, וכן מותר לפנות את השלג מפתח הבית בשבת ללא חשש.
אולם בשו"ת לב אברהם כתב, שיש לאסור פינוי השלג בשבת משום שהדבר כרוך בטירחה רבה ונראה הדבר כמעשה יום חול, שאינו מכבוד השבת. לכן אסר מן הדין פינוי השלג בשבת. אולם רבים מהפוסקים דחו את דבריו, והביאו שלא כל טרחה תהא אסורה בשבת, וכשם שמותר לאדם לטלטל שלחן כבד בשבת כל הוא עושה כן לצורך, כמו כן מותר הוא לטלטל ולפנות את השלג בשבת על ידי כלים לצורך.
ולגבי מים הנוטפים מן המזגן בשבת, פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שלחן שלמה עמוד קיג:) שמים אלה נחשבים למוקצה בשבת משום "נולד", ואין הם דומים למים שהיו כנוסים בעננים. וכן הסכים מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספר חזון עובדיה (ח"ג עמוד קמד).
ולכן לסיכום: גשמים ושלגים היורדים בשבת, אין עליהם איסור מוקצה, ומותרים הם בטלטול ובשתיה ורחיצה. אבל מים הנוטפים מהמזגן בשבת, יש עליהם תורת מוקצה, ואסור לטלטלם בשבת.
