הלכה ליום ראשון א' תמוז תש"ע 13 ביוני 2010

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרת אימי-הלה בת נעימה הי"ו

הוקדש על ידי

בנה דודי

דין בכור בהמה טהורה

שאלה מעניינת שנשאלנו מכהן: אני כהן, גר באחד מישובי הארץ. לאחרונה נולד לאחד ממכרי המגדל עזים, תייש שהוא בכור לאמו. ידידי נתן לי את התיש במתנה. מה עלי לעשות בו?

תשובה: בכור הנולד מבהמה טהורה, הרי הוא קדוש בקדושת בכורות. ועל פי ההלכה יש לתת אותו במתנה לכהן. ומצוה להקדיש את הבכור, שיאמר הבעלים שלו:  "הרי זה קודש". ומצוה זו נוהגת אף בזמנינו שבית המקדש אינו קיים, והיא נוהגת בין בארץ ובין בחוץ לארץ.

ובעלי הבהמה אינם נותנים את הבכור לכהן מיד כשיולד, אלא ממתינים מעט, עד שיעבור עליו איזה זמן שיגדל מעט (כמפורש בשלחן ערוך יורה דעה סימן שו), ואז נותנו לכהן במתנה.

בזמן שבית המקדש היה קיים, היה הכהן לוקח עמו את הבכור לבית המקדש, והיו שוחטים אותו בעזרה של בית המקדש. אבל בזמנינו שאין בית המקדש קיים, אסור לשחוט את הבכור. ולכן הפתרון היחיד מבחינת ההלכה, הוא לתת לבכור לרעות (לאכול בשטח פתוח) בצורה חופשית, עד שיפול בו אחד מהמומים הפוסלים אותו לשחיטה בבית המקדש. כגון, שיתעוור באחת מעיניו, או שתפגע אחת מרגליו וכדומה. שאז מותר לשחטו ולאכלו. (ויש לקבוע כי המום הוא מום הפוסל מקדשים, על ידי שלשה אברכים תלמידי חכמים).

ומעשה שאירע בהגאון רבי ראובן כץ זצ"ל, רבה של פתח תקוה, שהיה כהן. וביום מן הימים, כאשר פתח את דלת ביתו, ראה והנה קשור לדלת הבית תיש אחד, ובאותיות על גבי טס של כסף היה חקוק: "מתנות כהונה, בכור, עבור כבוד הרב הראשי". ומכיון שהרב ז"ל לא מצא פתרון אחר לטיפול בבכור, נאלץ לשכור שטח מרעה בחצר ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, ושם גדל התיש כמה שנים עד שמת.

וכמו כן לנדון השאלה. על הכהן שקיבל את הבכור, לתת לו לרעות בצורה חופשית עד שיפול בו מום. ומכיון שאפשרות זו רחוקה מבחינה מעשית, הרי שיש עוד פתרון, והוא שימכור את הבכור, או יתן אותו במתנה ליהודי אחר, שיגדל אותו עד שימות, או עד שיפול בו מום.

ואסור לגרום לבכור מום בכוונה. וכן אסור לגזוז את הצמר שעליו, ואסור  לעבוד בו, ולהשתמש בו לחרישה וכדומה.

מכיון שעל פי ההלכה, בזמן הזה קשה מאד הטיפול בבכור בהמה, נהגו אותם המגדלים בהמות, לעשות שותפות עם גוי לפני שהבהמה המבכרת (זו שעומדת ללדת בכור) תלד. דהיינו שמקנים לגוי חלק בבהמה שעתידה ללדת. שכן על פי דין התורה, אין הבכור קדוש בקדושת בכור, אלא אם כולו שייך לישראל, אבל אם יש חלק בו השייך לגוי, אינו מתקדש בקדשות בכור, ודינו כדין כל בהמה. ומכיון שאמו של הבכור שייכת בשותפות לגוי, ממילא אף הבכור שייך גם לגוי, ואינו קדוש בקדושת בכורות. ומצוה לשתף גוי עם ישראל באמו של הבכור שעתיד להולד, כדי לפטור אותו מקדושת בכור, בכדי שלא יבאו לידי מכשול בשימוש בבכור בדבר האסור. (יורה דעה סימן שכ ס"ו). ויש כמה פרטי דינים בזה שלא נוכל לבארם כעת.

ולסיכום: בכור בהמה טהורה, הרי הוא קדוש בקדושת בכור, ויש לתת אותו במתנה לכהן. והכהן יוכל למכרו אחר כך לישראל. אבל אסור לגזוז את הצמר שעליו, או לעבוד בו, או לעשות ממנו מסחר. ואסור לשוחטו, אלא אם נפל בו מום, כגון שנתעוור בעין אחת, שאז על פי היתר משלשה תלמידי חכמים, יהיה מותר לשוחטו ולאכלו בכל מקום.

ומאחר שיש חשש גדול שלא ינהגו בבכור הבהמה כפי שצריך על פי ההלכה. מצוה להקנות חלק מאמו של הבכור לגוי, לפני שתלד, שאז אין הבכור מתקדש כלל בקדושת בכורות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה