הלכה ליום שני ט"ז טבת תשפ"ו 5 בינואר 2026

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

תפילת התשלומין ודין נשים בתפלה זו

בהלכות קודמות, ביארנו באופן כללי את עיקר הדין של תפילת התשלומין, שמי ששכח ולא התפלל תפילה אחת, עליו לחזור ולהשלים את אותה התפילה, מיד בסיום התפילה הבאה שמתפלל. וכגון, אם שכח להתפלל שחרית, הרי שבסיום תפילת מנחה יעמוד שוב להתפלל תפילת העמידה כתשלומין לתפילת שחרית שלא התפלל.

ויש להוסיף, שדין תפלת התשלומין, אינו דוקא באופן ששכח לגמרי להתפלל תפלה אחת. אלא גם באופן ששכח להזכיר איזה דבר בתפלה, באופן שמחייב לחזור על התפלה.

ולמשל, מי ששכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת שחרית של ראש חודש, הרי עליו לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר ששכח להזכיר "יעלה ויבא", רק לאחר שכבר עבר זמנה של תפלת שחרית, הרי אדם זה אינו יכול לחזור ולהתפלל שחרית, והדין הוא, שעליו להשלים את תפלת שחרית לאחר תפלת מנחה, בתור "תפלת תשלומין".

ולכן, אם שכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, הרי עליו להתפלל פעמיים מנחה. והוא הדין אם שכח לשאול בתפילתו טל ומטר בימות החורף, או שהזכיר טל ומטר בימות הקיץ, ולא נזכר בטעותו אלא אחר שעבר זמן אותה תפילה, שחייב להשלים אחר כך תפילתו כדין מי שטעה ולא התפלל בכלל.

ועתה עלינו לדון לגבי חיוב נשים בתפילה זו. שהרי ביארנו כבר, כי מעיקר הדין למנהג הספרדים אין הנשים חייבות להתפלל שלוש תפילות בכל יום, אלא תפילה אחת בלבד.

וביארנו גם, שאשה שרגילה תמיד להתפלל תפילת שחרית, ושכחה להתפלל שחרית, ולא נזכרה אלא כאשר עבר זמן תפילת שחרית, הרי עליה להתפלל פעמיים "תפילת מנחה", משום שעליה להשלים את תפילת שחרית, ואי אפשר להשלים כעת את תפילת שחרית, אלא אם תתפלל גם מנחה.

וברור לפי זה, שאם אשה זו רגילה להתפלל בכל יום תפילת שחרית, ושכחה להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, ולא נזכרה בכך עד שעבר זמן התפילה, הרי שחובה עליה להשלים תפילתה לאחר תפילת המנחה. נמצא שהיא חייבת עתה להתפלל מנחה, ולהשלים אחריה בתפילה נוספת את תפילת שחרית.

אך עדיין יש מקום לדון, במקרה שהאשה נפטרה כבר מחובת התפילה באותו יום, וכגון שהתפללה שחרית כדת וכדין, והזכירה יעלה ויבא, אולם החמירה על עצמה, והוסיפה להתפלל גם מנחה, ובמנחה שכחה להזכיר יעלה ויבא ולא נזכרה בכך עד שעבר זמן התפילה. כיצד עליה לנהוג, האם עליה לחזור ולהתפלל ערבית, ולהשלים אחר כך את תפילת המנחה, או שאינה חייבת בכך?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שגם אשה זו צריכה לחזור ולהתפלל שוב כתקנת חז"ל, משום שדין האשה בתפילה כדין האיש לכל ענין. ואף אם התפללה שחרית, וכבר יצאה ידי חובת תפילה אחת בכל יום, ואחר כך התפללה מנחה וטעתה במנחה ולא הזכירה יעלה ויבא או ששכחה לשאול טל ומטר, ונזכרה בסיום תפילתה, צריכה לחזור ולהתפלל שוב תפילת מנחה, כיון שקבלה עליה חיוב תפילת מנחה, אף שהיתה פטורה ממנה מלכתחילה.

וכן אם נזכרה ששכחה להזכיר יעלה ויבא או שאלת טל ומטר אחר שכבר עבר זמן אותה התפילה, חייבת האשה להתפלל את התפילה שאחר כך, וחייבת לחזור גם להתפלל תפילת תשלומין כנגד אותה התפילה ששכחה להזכיר בה יעלה ויבא או שאלת טל ומטר, וכגון שהתפללה שחרית, ושכחה להזכיר יעלה ויבא, ונזכרה אחר חצות היום, חייבת להתפלל מנחה כדין האיש, ואחר תפילת מנחה תחזור להתפלל תשלומין של שחרית.

ולסיכום: אדם שטעה ושכח להזכיר בתפלתו "יעלה ויבא" בראש חודש, או שאמר "ותן טל ומטר לברכה" בימות הקיץ, וכיוצא בזה, הדין הוא שחייב לחזור ולהתפלל שנית. ואם לא נזכר בטעותו עד שעבר זמן אותה התפילה, עליו להתפלל תשלומין כנגד אותה התפילה. וכגון, אם שכח להזכיר יעלה ויבא בתפילת שחרית, ועבר זמנה. יתפלל מנחה, ואחר תפילת המנחה יחזור להתפלל שוב בתורת תשלומין לתפילת שחרית שלא התפלל כראוי. ואין שום חילוק בין אנשים לנשים לגבי דין זה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין אם שכח לציין "יעלה ויבוא" בתפילת מנחה? הרי לפי הדין הוא חייב להתפלל תפילת תשלומין לאחר שמתפלל תפילת ערבית. אבל בתפילת ערבית כבר לא ראש חודש ולכן לא צריך להגיד יעלה ויבוא. יוצא שהוא חייב להתפלל תפילת ערבית בגלל סיבה מסויימת (יעלה ויבוא) שכבר לא קיימת כשמתפלל תפילת תשלומין, לא? י"ח טבת תשפ"ו / 7 בינואר 2026

זו שאלה שדנים בה הפוסקים. ולמעשה אנו נוקטים, שמאחר וכאשר לא אמר יעלה ויבוא, הרי זה כאילו לא התפלל בכלל, ממילא עליו להשלים תפילה. ובמוצאי ראש חודש, אף על פי שלא אומרים יעלה ויבוא, רהי כעת זו תפילה מתוקנת, ולכן עליו לעשות תשלומין, אף על פי שבתשלומין לא מזכיר יעלה ויבוא. וכן הדין לגבי תפילות שבת, שמי שלא התפלל מנחה בשבת, מתפלל ערבית שתים. וכן כל כיוצא בזה.

מה הדין באשה שנהגת להתפלל מנחה קבוע, ושכחה, האם משלימה בערבית או בשחרית? י"ז טבת תשפ"ו / 6 בינואר 2026

עליה להשלים בתפילת ערבית.

אם מישהו שכח יעלה ויבוא בתפילת מנחה של ראש חודש, אז הוא משלים בערבית - אבל אז כבר לא ראש חודש. אז הוא מתפלל ערבית רגילה בלי יעלה ויבוא, ואחר כך עמידה של תשלומין - אבל גם ללא יעלה ויבוא? או שהוא מתפלל לפי הנוסח שהיה צריך להתפלל במנחה ומוסיף יעלה ויבוא? י"א סיון תשע"ט / 14 ביוני 2019

מאחר ושכח לומר יעלה ויבוא, הרי זה כמו שלא התפלל בכלל. וכשמשלים את התפלה בלילה לאחר צאת ראש חודש, מתפלל פעמיים, ואינו מזכיר יעלה ויבוא. 

אם אדם שכח להתפלל מנחה של ראש חודש' האם בתפילת התשלומין שלו בערבית , האם עליו להגיד  "יעלה ויבוא " ?
למרות שבערבית אין מזכירין כבר יעלה ויבוא מפני שחלף ראש חודש. כ' סיון תש"ע / 2 ביוני 2010

שלום רב!

אדם ששכח לומר יעלה ובא בראש חודש בתפילת מנחה, וכבר יצא ראש חודש, מתפלל ערבית שתיים ואינו מזכיר יעלה ויבא כלל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין אם קבלה על עצמה מנחה ושככה יעלה ויבא ונזכרה לאחר שעבר זמן מנחה דהיינו בלילה? י"ז סיון תש"ע / 30 במאי 2010

שלום רב!

עליה להתפלל ערבית שתיים, ולא להזכיר יעלה ויבא בשום תפילה, שכבר אין זה ראש חודש.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה