Halacha pour lundi 5 Tammuz 5782 4 juillet 2022

Pour la guérison totale de:
Jean-Luc Chélomo Ben Zéhira (Azoulay)
Yossef Avraham ‘Haïm Ben Frédérique Léa (Arfi)
Charles Chalom ben Sultana (Nakache)
Noa’am Avraham Chimchon ben Dalia (Ouaknin)
Ariella Téhila Bat Aviva Myriam
Parmis tous les malades d’Israël  

Pour l’élévation de l’âme de:
Mordé’haï (Ma’ha) Ben Avraham (SELLAM) z’’l
Gilbert Sassi Ben Yéhouda (Hadjadj) z’’l

La flatterie hypocrite

Il est enseigné dans une Michna du traité Sotta (41a) qu’une fois tous les 7 ans, après l’achèvement de la Chémita (la 7ème année), s’accomplissait la Mitsva de « ‘Hak’hel » lors de la fête de Soukkot.
Tout le peuple d’Israël – hommes, femmes et enfants – se rendait à Jérusalem, et écoutait le roi lire dans la Torah.
Avec l’aide d’Hachem, si nous avons le mérite que vienne le Machia’h, se déroulera la Mitsva de Hak’hel l’année à venir (5783) le 1er jour de ‘Hol Ha-Mo’ed (demi-fête) de Soukkot.
Voici les propos de la Michna au sujet de la sortie du Séfer Torah et de sa lecture lors de cet évènement:

L’administrateur prenait le Séfer Torah et le donnait au responsable des appelés à la Torah, qui le donnait au suppléent du Cohen Gadol, qui le donnait lui-même au Cohen Gadol, et le Cohen Gadol donnait le Séfer Torah au roi.
Le roi se levait, recevait le Séfer Torah et lisait en étant assis.
Le roi Agrippas se leva, reçu le Séfer Torah et le lut en restant debout.
Les sages firent son éloge (parce qu’il avait lu en étant debout et non assis).
Lorsqu’il arriva au verset (au sujet de la nomination du roi d’Israël) « Tu ne pourras pas nommer au-dessus de toi un homme étranger », ses yeux versèrent des larmes.
Ils lui dirent: « N’aie crainte Agrippas! Tu es notre frère! Tu es notre frère! »

Explication: Agrippas avait une mère juive, mais un père de la descendance de Hérode qui était un esclave qui s’est emparé de la royauté d’Israël.
C’est pourquoi, lors de la lecture de la Torah, lorsqu’Agrippas arriva au verset dans lequel est formulée l’interdiction de nommer un roi non-juif sur Israël, il fut ému et des larmes coulèrent de ses yeux, car il savait qu’il n’était pas digne d’être roi puisque son père était esclave. Le peuple lui dit : « Ne sois pas penné Agrippas! Tu es notre frère, car ta mère était juive. »

Mais en réalité, il était interdit de nommer Agrippas en tant que roi sur Israël, car il faut nommer exclusivement un juif dont le père est lui aussi juif.
De ce fait, lorsqu’ils lui ont dit « Tu es notre frère », ces propos constituaient de la flatterie hypocrite envers le roi, car en réalité ceci n’est pas en accord avec la volonté d’Hachem.

Voici ce qu’enseignent nos maitres dans la Guémara:

On enseigne au nom de Rabbi Nathan: « Au moment où ils dirent à Agrippas « Tu es notre frère », un dur décret fut promulgué contre Israël, car ils avaient flatté Agrippas de façon hypocrite ».

Nos maitres s’étendent longuement sur la gravité l’interdiction de flatter une personne de manière hypocrite, contre la volonté de la Torah.
Nos maitres disent dans la Guémara:
Rabbi El’azar dit: Toute personne possédant la flatterie hypocrite, amène la colère sur le monde. Qui plus est, sa prière n’est pas entendue.
Toute personne qui possède la flatterie hypocrite, tombera dans le Guéhinam.
Nos maitres apprennent tout ceci à partir d’analyse de différents versets. 

Nos maitres les décisionnaires médiévaux se sont interrogés:
Pourquoi une si grande colère sur Israël fut-elle entraînée simplement parce qu’ils flattèrent Agrippas de manière hypocrite?
Les Tossafott expliquent que le grand châtiment pour la flatterie hypocrite s’abat sur le flatteur parce qu’il flatte une personne sur une chose qui va à l’encontre de la volonté d’Hachem, comme ils ont flatté Agrippas à l’encontre de la volonté d’Hachem, « … et ceci représente le châtiment de la flatterie hypocrite sur un point de transgression … », car le flatteur exprime sa flatterie envers la personne par crainte envers cette personne, il ne prend donc pas en considération la crainte envers Hachem, et il agit comme si – ‘Hass vé-Chalom » - Hachem ne voit pas ce qui est fait.  

Nous apprenons donc que l’essentiel de l’interdiction de la flatterie hypocrite consiste à flatter une personne qui commet des fautes.
Par exemple, lorsque quelqu’un fait l’éloge d’un homme d’affaire en lui disant qu’il est un brillant homme d’affaire, alors qu’il sait pertinemment que l’autre fait des affaires avec des choses interdites par la Halacha. Il s’agit là de la flatterie interdite.
De même, lorsque quelqu’un fait des éloges à une personnalité publique en sa présence, alors qu’il sait qu’il s’agit d’un Racha’ (un impie), il s’agit là de flatterie, car en flattant de telles personnes, on se dérobe au respect d’Hachem, et l’on donne des honneurs à celui qui Le met en colère.

Cependant, il y a malgré tout une certaine réserve sur la question.
En effet, notre maitre le Rav z.ts.l cite – dans son livre ‘Anaf ‘Ets Avott (page 192) – les propos du Maharach ELGAZI dans son livre Mé’oulefett Sapirim, selon qui il n’y a pas d’interdiction de flatter un Racha’ lorsque le but est de le rapprocher de la Torah.
Le Maharach ELGAZI apprend cela à partir d’un enchainement de versets.
(Voir Chou’t Yabiya’ Omer vol.2 sect. O.H chap.15).
Par conséquent, s’il y a une réelle nécessité, il est permis de flatter une personne qui commet des fautes, car ainsi on pourra la rapprocher de la Torah.
Mais évidemment, même dans un tel cas, il ne faudra pas flatter la personne sur des choses interdites qu’elle réalise.

En conclusion: Il est interdit de flatter des impies. Si l’on flatte un impie sur une chose qui est contraire à la volonté d’Hachem, il s’agit là d’une des plus graves interdictions, comme nos maitres l’enseignent dans la Guémara (Ibid.):
La catégorie des flatteurs ne contemplera pas la Ché’hina (présence Divine).

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha