Halacha pourיום חמישי י"ח שבט תשפ"ב 20 בjanvier 2022

Explication de la bénédiction « Boré Néfachott »

Lorsqu’on a consommé certaines boissons ou certains légumes, on récite la bénédiction finale de « Boré Néfchott ».

Par exemple: Lorsqu’on a consommé des légumes en quantité d’au moins un Kazaït (27 g), on doit réciter ensuite la bénédiction de « Boré Néfachott ».

Bien évidemment, si l’on consomme ces légumes dans le cadre d’un repas de pain, on ne récite aucune bénédiction, ni avant de consommer les légumes, ni après les avoir consommés.
Nous ne parlons que du cas où l’on consomme des légumes en dehors d’un repas de pain.

De même, si l’on a consommé des fruits, qui ne font pas partie de la catégorie des « 7 espèces », par exemple, lorsqu’on a consommé une pèche ou une pomme, après avoir terminé la consommation, il faudra réciter la bénédiction de « Boré Néfachott » (qui est imprimée dans tous les Siddourim, après le Birkat Ha-Mazon).

Voici le texte de la bénédiction de « Boré Néfachott »

Barou’h Ata A.D.O .N.A.Ï Elo-hénou Méle’h Ha-‘Olam, Boré Néfachott Rabbott Vé’hésronann, ‘Al Kol Ma Chébarata Léha’hayott Bahenn Néfech Kol ‘Haï, Barou’h ‘Haï Ha’olamim.

(Tu es béni, Toi Hachem Notre D.ieu Roi de l’univers, qui crée de nombreuses âmes ainsi que leurs manques, pour tout ce que tu as créé afin de faire vivre l’âme de tout être vivant, Béni soit Celui qui est éternel.)

Le Gaon Rabbénou Yossef ‘HAÏM écrit dans son livre Ben Ich ‘Haï une explication de cette bénédiction selon la Kabbala (le sens mystique de la Torah).
En effet, selon les Kabbalistes, les âmes reviennent parfois en « Guilgoul » (réincarnation, des notions que nous ne maitrisons pas totalement) sous forme végétal ou animal.
En récitant la bénédiction de l’aliment, nous « réparons » ces âmes réincarnées dans l’aliment.
C’est pour cela que nous disons « Boré Néfachott Rabbott, Vé’hésronann Al Kol Ma Chébarata » (qui crée de nombreuses âmes, ainsi que leurs manques pour tout ce que tu as créé) [selon cette explication, la virgule est à marquer après le mot « Rabbott »]. Cela signifie que le « manque » dans les actions de ces âmes leur a causé de revenir en réincarnation dans toutes choses que tu as créé.
C’est pour cela que nous devons – par la force de cette bénédiction – « Léha’hayott Bahenn Néfech Kol ‘Haï » (faire vivre l’âme de tout être vivant), c'est-à-dire, « réparer » l’âme de tout être vivant réincarnée dans l’aliment, et de ce fait, « Barou’h ‘Haï Ha’olamim » (Béni soit Celui qui est éternel), qui réalise une chose aussi stupéfiante par notre intermédiaire. Fin de citation des propos du Ben Ich ‘Haï.

Cependant, notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l cite l’explication de cette bénédiction selon le sens littéral, et il émet la remarque: « Le sens de la bénédiction ne sort pas de son contexte littéral ».
Voici donc l’explication littérale donnée par les Tossafot (Béra’hott 37a):

« Boré Néfachott Rabbott Vé’hésronann, » (qui crée de nombreuses âmes ainsi que leurs manques,), qui crée des âmes avec leurs manques respectifs [selon cette explication, la virgule est à marquer après le mot « Vé’hésronann »], comme le pain ou l’eau qui sont indispensables à l’homme pour vivre, mais il a créé aussi de nombreuses autres choses, et c’est pourquoi, « ‘Al Kol Ma Chébarata Léha’hayott Bahenn Néfech Kol ‘Haï » (pour tout ce que tu as créé afin de faire vivre l’âme de tout être vivant) – il s’agit là des autres choses non indispensables, sans lesquelles le monde aurait existé même sans être créées par Hachem, et qu’Hachem n’a créées que pour le plaisir de l’homme, comme les différents fruits ou autre. (Ben Ich ‘Haï et Halichott ‘Olam – Mattott).

Heureux celui ou celle qui se concentre lors de ces bénédictions, car tout le déroulement de leur vie prendra un aspect spirituel totalement différent.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha