Halacha pourיום חמישי י"ח אייר תשפ"ב 19 בmai 2022

Embrasser les mains des parents le vendredi soir – Les élèves de Rabbi Chim’on Bar Yo’haï

Question: Faut-il embrasser les mains des parents le vendredi soir, et recevoir leur bénédiction ? Cet usage est-il valable aussi bien vis-à-vis du père que de la mère?

Réponse: Il est enseigné dans la Guémara ‘Avoda Zara (17a) que lorsque ‘Oula (un sage du Talmud) rentrait de la maison d’Etude, il embrassait les mains de son père.
Rachi explique que tel est l’usage, lorsqu’on sort de la synagogue, on embrasse les mains du père et de la mère, ainsi que les mains de ceux plus grands que soi sur la manche de leur vêtement.
Il est enseigné dans le Zohar Ha-Kadoch (Le’h Le’ha) que Rabbi El’azar, le fils de Rabbi Chim’on Bar Yo’haï, ainsi que tous les disciples de Rabbi Chim’on Bar Yo’haï, embrassaient les mains de leur maitre.
C’est ainsi qu’agissait également notre maitre le ARI Zal envers sa mère, il se rendait chaque vendredi soir chez elle pour lui embrasser la main, et elle le bénissait.
Nous en déduisons que notre maitre le ARI Zal a dévoilé par cela une certaine importance mystique dans le fait que la mère bénisse son enfant le vendredi soir et que celui-ci lui embrasse la main.

L’explication Kabbalistique à cet usage est donnée dans le livre Cha’ar Ha-Kavanott, et nos maitres les Kabbalistes ont beaucoup insisté sur ce point, chacun doit embrasser les mains de ses parents le vendredi soir, en particulier la main de la mère.
Même si l’on n’habite pas avec eux, il est bon de s’efforcer - selon ses possibilités - de se rendre chez eux et demander leur bénédiction.
C’est ce qu’enseigna notre maitre le ARI Zal à son disciple Rabbi ‘Haïm VITTAL.
Notre maitre le ‘HYDA écrit également dans son livre Moré Bé-Etsba’, que lorsqu’on embrasse les mains des parents, on doit avoir la pensée d’accomplir par cela le commandement du respect des parents, et lorsqu’on embrasse les mains de la mère, on doit penser aussi qu’il y a un secret Kabbalistique dans ce geste.

De même, nous avons entendu que le Gaon Rabbi Ben Tsion ABBA CHAOUL z.ts.l, lorsqu’il habitait le quartier de Tel Arza à Jérusalem, et que sa mère habitait à proximité de la maison du Président (une grande distance entre les deux points), il se déplaçait tous les vendredi-soirs chez sa mère, pour lui embrasser la main et recevoir sa bénédiction.    

Il existe différents usages sur le moment précis où les parents doivent bénir leurs enfants.
Certains ont l’usage de le faire entre « CHalom ‘Alé’hem » et le Kiddouch.
D’autres ont l’usage d’embrasser les mains des parents après le Kiddouch.
Notre usage personnel est d’embrasser les mains des parents (lorsque les parents sont sur place) après le Kiddouch, après avoir goûté le vin, et c’est à ce moment aussi que les parents bénissent leurs enfants pour tout ce qu’ils désirent.
Ensuite, on procède à la Nétilatt Yadaïm pour le repas.

La plupart des Achkénazim (excepté quelques ‘Hassidim) n’ont pas l’usage de ces marques de respect, et n’ont pas l’usage d’embrasser la main, même s’il s’agit là d’un usage très ancien.
De même, ils n’embrassent pas les mains des sages de la Torah, et se contentent de leur serrer la main et de leur bénédiction.
Malgré tout, même selon leur usage, les parents doivent veiller à bénir leurs enfants chaque vendredi soir, comme en atteste le Gaon Rabbi Ya’akov EMDEIN (le Gaon Ya’bets) z.ts.l dans son Siddour.
Mais les Séfaradim ont l’usage d’embrasser la main, et ne doivent surtout pas abandonner cet usage qui possède une juste source.
Le Gaon auteur du livre Réchitt ‘Ho’hma (Cha’ar Guidoul Banim) nous met en garde sur cela, en disant que chaque parent se doit d’éduquer ses enfants lorsqu’ils sont encore en bas âge, à embrasser les mains des parents et les mains des grands sages, ainsi que les mains des gens pieux.
(Voir aussi Choul’han Ha-Ma’are’hett page 56 où d’autres références sur ce point sont citées).

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha