Halacha pourיום שני כ"ה אלול תש"פ 14 בseptembre 2020

La sonnerie du Chofar

Il est une obligation ordonnée par la Torah d’écouter la sonnerie du Chofar le jour de Roch Ha-Chana, comme il est dit : « Ce sera un jour de sonneries pour vous ».
Il est interdit de parler entre les différentes sonneries, à fortiori pendent les sonneries elles-mêmes.
Dès lors où l’on a dit la bénédiction « Lichmoa’ Kol Chofar » (ou qu’on l’a entendue de la bouche de l’officiant qui sonne pour l’assemblée), on ne doit pas sortir le moindre son de sa bouche, jusqu’à avoir entendu toutes les sonneries.

Combien de sonneries faut-il entendre?
Combien de sonneries est-on tenu d’entendre le jour de Roch Ha-Chana?
Selon la Torah, il est suffisant d’en entendre 9, mais nous allons expliquer:
La sonnerie du Chofar est mentionnée 3 fois dans la Torah:
« Ce sera un jour de sonnerie pour vous » ; « un rappel de sonnerie, une sainte convocation » ; « Tu transmettras la sonnerie du Chofar ».
Or, nos maitres ont reçu « une Halacha dite oralement à Moché sur le Sinaï » selon laquelle toutes ces sonneries concernent Roch Ha-Chana, où il faut sonner 3 fois.

Chaque « sonnerie » est constituée de 3 sonneries différentes : Téki’a, Térou’a, Téki’a.
En effet, chaque sonnerie (Térou’a) ordonnée par la Torah doit être précédée et suivie d’une Téki’a, comme nous allons l’expliquer, puisque c’est ainsi que nos maitres l’apprennent à partir de versets de la Torah.
Nous apprenons donc que nous devons sonner 3 sonneries (Térou’a), chacune précédée et suivie d’une sonnerie (Téki’a), ce qui fait au total 9 sonneries : Téki’a, Térou’a, Téki’a ; Téki’a, Térou’a, Téki’a ; Téki’a, Térou’a, Téki’a.

Pourquoi nous sonnons beaucoup plus de sonneries et pas seulement 9?
A priori, nous devrions écouter seulement 3 fois ce cycle « Téki’a, Térou’a, Téki’a », mais pourtant nous ne procédons pas de cette manière, comme nous allons l’expliquer:

La sonnerie qui précède et qui suit la Térou’a – et que nous appelons « Téki’a » - correspond à un son droit et long.
Par contre, au sujet de la sonnerie que la Torah nous ordonne d’entendre à Roch Ha-Chana – et que nous appelons « Térou’a » - nous avons un doute à quoi correspond-elle, car de très nombreux siècles se sont écoulés durant l’exil dans lequel le peuple d’Israël s’est éparpillé dans le monde, et la sonnerie du Chofar n’intervient qu’une seule fois dans l’année, pour ces raisons nous ne savons plus à quoi la sonnerie « Térou’a » correspond : est-elle une forme de gémissements répétitifs, à l’image dune femme qui pleure et gémis en émettant des sons très courts et saccadés (ce que nous appelons aujourd’hui « Térou’a », « Toutoutoutoutou … »), ou bien correspond-elle à un soupir à l’image d’un homme qui soupire plusieurs fois lorsqu’il est inquiété par une chose grave (c'est-à-dire 3 fois de suite : « Tou, Tou, Tou », ce que nous appelons aujourd’hui « Chévarim »). Ou encore, correspond-elle aux deux à la fois, c'est-à-dire à un triple soupire et à un gémissement saccadé.

En conséquence à ces 3 doutes, nous réalisons le tout.
L’ordre des sonneries est donc le suivant:
1er cycle (« TaCHRaT ») : Le sonneur dit la bénédiction, et sonne immédiatement une « Téki’a » (son droit et long), ensuite il sonne 3 « Chévarim » (3 sons courts, comme des soupires), puis il sonne une « Térou’a » (son saccadé et répétitif, comme des gémissements), et enfin il sonne de nouveau une Téki’a. Il exécute ce cycle 3 fois.

2ème cycle (« TaCHaT » : Il sonne une Téki’a, puis 3 Chévarim, puis de nouveau une Téki’a. Il exécute ce cycle 3 fois.

3ème cycle (« TaRaT ») : Il sonne une Téki’a, puis une Térou’a, puis de nouveau une Téki’a. Il exécute ce cycle 3 fois.

Le compte des sonneries est donc 30, afin de s’écarter du doute. (Guémara Roch Ha-Chana 34a ; RAMBAM chap.3 – règle 1 ; MARAN dans le Choul’han ‘Arou’h chap.590).

C’est ce que nous voyons dans les Ma’hzorim (rituels de prières des fêtes):
TaCHRaT ; TaCHRaT ; TaCHRaT, c'est-à-dire Téki’a, CHévarim, Térou’a, Téki’a 3 fois.
TaCHaT ; TaCHaT ; TaCHaT, c'est-à-dire Téki’a, CHévarim, Téki’a 3 fois.
TaRaT ; TaRaT ; TaRaT, c'est-à-dire Téki’a, Térou’a, Téki’a 3 fois.

Toutes ces sonneries sont une obligation selon le stricte Din.
Hormis ces sonneries, nous sonnons encore pendant l’office de Moussaf, et après la répétition de la ‘Amida de Moussaf.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Lire la Halacha

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Lire la Halacha

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Lire la Halacha


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

Lire la Halacha

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

Lire la Halacha

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

Lire la Halacha