Halacha pour lundi 9 Tevet 5782 13 décembre 2021

Pour la guérison totale de:
Jean-Luc Chélomo Ben Zéhira (Azoulay)
Yossef Avraham ‘Haïm Ben Frédérique Léa (Arfi)
Charles Chalom ben Sultana (Nakache)
Noa’am Avraham Chimchon ben Dalia (Ouaknin)
Ariella Téhila Bat Aviva Myriam
Parmis tous les malades d’Israël  

Pour l’élévation de l’âme de:
Mordé’haï (Ma’ha) Ben Avraham (SELLAM) z’’l
Gilbert Sassi Ben Yéhouda (Hadjadj) z’’l

Nétilat Yadaïm pour une petite quantité de pain

Question: J’ai assisté récemment à un mariage, et avant la H’oupa, un des invités goûta un peu de pain avec de la salade sans procéder au préalable à la Nétilat Yadaïm (ablution des mains), en prétendant qu’il agissait conformément à la Halacha, a-t-il réellement agit selon le Din?

Réponse: Il est un commandement ordonné par nos maitres de procéder à la Nétilat Yadaïm (ablution des mains) avant de consommer un repas composé de pain. Il est enseigné dans une Michna du traité ‘Edouyot (chap.5) que nos maitres ont excommunié Rabbi Eli’ezer Ben H’anoh’ pour avoir contesté le devoir de Nétilat Yadaïm avant de consommer du pain. Même si ses contestations émanaient de questions sur les raisons de l’institution de nos maitres, malgré tout, nos maitres l’ont excommunié puisqu’il est un devoir de la Torah d’observer les ordonnances de nos maitres.

L’obligation de procéder à la Nétilat Yadaïm n’existe que lorsqu’on désire consommer du pain (ou lorsqu’on désire consommer un aliment trempé dans un liquide), comme expliqué dans le Rambam (chap.6 des règles relatives aux bénédictions règle 1) et dans le Choulh’an ‘Arouh (chap.158).

MARAN écrit dans le Beit Yossef au nom du Rokéyah’ que pour une quantité de pain inférieure à Kazaït, c'est-à-dire, inférieure à 27 g, il n’est pas nécessaire de procéder à la Nétilat Yadaïm. Il cite des preuves à ses propos à partir du Talmud.

Dans le Choulh’an ‘Arouh’, MARAN cite les propos du Rokéyah’ en ces termes:
« Si l’on consomme moins de Kazaït, un décisionnaire pense qu’il n’est pas nécessaire de procéder à la Nétilat Yadaïm. » Fin de citation.

Le fait que MARAN a employé ici les termes « un décisionnaires pense » ne signifie pas que MARAN n’approuve pas cette opinion, mais il est dans les usages de MARAN dans la rédaction de son Choulh’an ‘Arouh’ de citer ainsi les propos d’un décisionnaire qui a édité une règle que MARAN n’a vu chez aucun autre décisionnaire, ce qui indique également que cette règle n’a pas de contestataires.

Il en résulte donc que selon l’opinion de MARAN l’auteur du Choulh’an ‘Arouh’, lorsqu’on consomme moins de 27 g de pain, il n’est pas nécessaire de procéder à la Nétilat Yadaïm.

Il est vrai que certains de nos maitres les Ah’aronim (décisionnaires des siècles récents et contemporains) réfutent les propos de MARAN sur ce point, et sont d’un avis plus rigoureux selon lequel il faut procéder à la Nétilat Yadaïm même pour une quantité inférieure à Kazaït (27 g) de pain. Cependant, notre maitre le ‘HYDA cite dans son livre Birké Yossef (note 4) l’opinion du Rachbets qui pense lui aussi comme le Rokéyah’ que lorsqu’on consomme une quantité de pain inférieure à Kazaït, il n’est pas nécessaire de procéder à la Nétilat Yadaïm. Le ‘HYDA réfute ainsi toutes les objections émises par les Ah’aronim sur les propos de MARAN dans le Beit Yossef.

Par conséquent, sur le plan pratique, lorsqu’on consomme moins de Kazaït, c'est-à-dire, moins de 27 g de pain, on n’est pas tenu de procéder à la Nétilat Yadaïm. C’est ainsi que tranche également notre maitre le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l dans son livre Halih’ot ‘Olam volume 1 (page 316).

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha