Halacha pourיום חמישי כ"א אלול תש"פ 10 בseptembre 2020

Repentir sur le Lachon Ha-Ra’ (médisance), et repentir pour avoir statué sur une loi de façon erronée

Deux questions: Si j’ai dit du Lachon Ha-Ra’ à l’encontre de mon prochain, dois-je aller le trouver pour lui raconter ce que j’ai dis sur lui et pour lui demander pardon?
Quel est le Din au sujet d’un Rav qui a statué de façon rigoureuse dans un cas où il y avait matière à autoriser, doit-il demander pardon pour cela à la personne qui est venue le consulter?

Réponse: Dans les précédentes Halah’ot, nous avons expliqué que Yom Kippour n’a pas la faculté d’expier les fautes commises envers le prochain, tant qu’on ne lui demande pas pardon.

L’opinion du H’afets H’aïm
A partir de là, il semble effectivement que lorsqu’on a dit du Lachon Ha-Ra’ sur quelqu’un, il est certain que l’on doit aller le trouver soi-même afin de lui raconter ce qui s’est passé et lui demander pardon. Sinon, comment pourrait-on lui demander pardon ? Telle est l’opinion du Gaon auteur du H’afets H’aïm (règle 4 paragraphe 12), qu’il faut dévoiler à la personne ce que l’on a dit sur elle.

L’opinion du Gaon Rabbi Israël SALENTER
Cependant, notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l écrit (dans son livre sur les Yamim Noraïm page 244) que si la personne ignore que l’on a dit du Lachon Ha-Ra’ sur elle, et qu’il est très probable qu’elle se fâcherait et en aurait beaucoup de peine en l’apprenant, il ne faut pas aller lui raconté que l’on a dit du Lachon Ha-Ra’ sur elle. Notre maître le Rav z.ts.l cite que telle est l’opinion du livre Chalmé Mo’ed (page 56) au nom du Gaon Rabbi Israël SALENTER.

Une telle opinion semble logique car l’objectif est de faire régner la paix et la tranquillité parmi le peuple d’Israël, et en allant raconter à la personne que l’on a proférer du Lachon Ha-Ra’ à son encontre, on augmentera au contraire la discorde, et la paix se retirera davantage. Il est donc plus juste de se taire, et demander simplement « pardon » à la personne, de façon anonyme, comme de nombreuses personnes en ont l’usage la veille de Roch Ha-Chana, sans détailler à la personne ce qui s’est passé. Et dans l’avenir, on se repentira pour ne plus agir ainsi.

Les propos du Gaon Rabbi Chélomo Zalman OYERBACH
Le Gaon Rabbi Chélomo Zalman OYERBACH z.ts.l ajoute (Chalmé Mo’ed ibid.) que si l’on a porté atteinte au respect de quelqu’un, et que la personne offensée l’ignore, si la personne se vexerait et se mettrait en colère si les choses lui étaient relatées telles qu’elles sont, on est autorisé à ne rien lui raconté. On se contentera dans ce cas de lui demander pardon uniquement. Sur une telle situation il est dit : « Heureux celui qui porte la faute et qui la dissimule. » Mais dans l’avenir, on sera vigilent afin de ne plus fauter de la sorte.

« La faute (involontaire) de l’étude équivaut à une faute volontaire »
Au sujet de la deuxième question : Un Rav qui a statué de façon rigoureuse envers la personne venue le consulter, par exemple, lorsqu’un Rav statue que le poulet qui lui est soumis est Téréfa, et qu’il s’avère que cette décision était erronée et que l’on pouvait autoriser. Ou bien un Rav qui tranche de façon rigoureuse pour un Séfaradi dans un cas où les Séfaradim autorisent, ou bien le contraire, et que cette décision a occasionné une perte à la personne venue consulter le Rav, est-ce que le Rav doit demander pardon dans une telle situation?

Selon certains, le Rav n’est pas tenu de demander pardon dans un tel cas, et ils citent des explications à leur propos. Mais notre maître le Rav z.ts.l (page 243) écrit que leurs propos « n’ont ni goût, ni odeur », car nos maîtres enseignent que « la faute (involontaire) de l’étude équivaut à une faute volontaire » Cela signifie que celui qui n’a pas étudié et qui de ce fait commet une faute, cette homme est considéré comme ayant fauté volontairement. Par conséquent, il est certain que dans les situations citées en exemples, le Rav est tenu de demander pardon à la personne venue le consulter, et de la dédommager financièrement si elle a subit une perte matérielle conséquente à la décision erronée du Rav.

Lorsque des nécessiteux venaient consulter notre maître le Gaon Rabbi Tsévi Péssah’ FRANK z.ts.l en lui soumettant des volailles afin de vérifier leur Cacherout, s’il semblait au Rav que le poulet était Térefa, il statuait que le poulet était Térefa et payait au nécessiteux toute la somme du poulet, afin qu’aucune perte ne soit causée par sa décision. C’est pour cette raison que tous les nécessiteux de Jérusalem avaient l’usage de se rendre au domicile de ce Gaon et Tsaddik, sachant que par lui il ne leur arriverait aucun désagrément …

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Lire la Halacha

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

Lire la Halacha

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

Lire la Halacha


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

Lire la Halacha

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

Lire la Halacha

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

Lire la Halacha

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

Lire la Halacha