Halacha pourיום חמישי י"א אייר תשפ"ב 12 בmai 2022

L’humilité

Il est enseigné dans les Pirké Avot:
Moché reçu la Torah du Sinaï et l’a transmise à Yéhochoua’.
Apparemment, il aurait été plus juste de dire : « Moché reçut la Torah d’Hachem » car ce n’est pas le Mont Sinaï qui donna la Torah à Moché. De plus, le but n’est pas non plus de nous situer géographiquement le lieu du don de la Torah, mais uniquement de nous informer par qui elle a été donnée, comme on décrit par la suite à qui elle a été transmise « à Yéhochoua’ » qui la transmise à son tour aux anciens.

Notre grand maître le Rav z.ts.l explique cela à partir de l’enseignement de nos maîtres dans le Midrach:
Lorsqu’Hachem voulut donner la Torah à Israël, les montagnes s’agitaient et se disputaient entre elles. L’une disait: « C’est sur moi qu’Hachem va donner la Torah! » L’autre disait: « C’est sur moi qu’Hachem va donner la Torah! » (Il est évident que les montagnes ne se sont pas disputées elles-mêmes puisqu’une montagne ne parle pas, mais il s’agit plutôt d’une dispute entre les anges responsables de chaque montagne. Chacun voulait particulièrement que la Torah soit donnée sur la montagne dont il avait la responsabilité. Il existe d’autres explications sur ce point.)
Le mont Tavor arriva de la région d’Elim, et le mont Carmel arriva de la région d’Aspamya. Hachem leur dit: « Pourquoi vous disputez- vous, montagnes déficientes ?! Hachem choisira lui-même la montagne sur laquelle il résidera pour l’éternité! »
C'est-à-dire: Pourquoi cherchez- vous querelle au Mont Sinaï? N’êtes-vous pas handicapés vis-à-vis du Mont Sinaï?! Nous constatons qu’Hachem qualifie toutes les orgueilleuses montagnes d’ « handicapés ». Mais le Mont Sinaï - qui n’a exprimé aucune marque d’orgueil, mais plutôt de l’humilité puisqu’il est la plus petite des montagnes - n’est pas considéré comme handicapé vis-à-vis des autres montagnes. À partir de là, Rav Aché dira que celui qui fait preuve d’orgueil est un handicapé.

Selon cela, nous pouvons répondre à notre question sur le fait que le Tana enseigne « Moché reçu la Torah du Sinaï ». En réalité, on pourrait se demander pour quelle raison Moché eut le mérite d’être celui qui reçu la Torah au mont Sinaï plus qu’un autre homme, et c’est justement pour cela qu’il est enseigné : Moché reçu la Torah « du Sinaï », afin de souligner qu’à l’instar du Sinaî qui eut lui-même le mérite d’être choisi en raison de son humilité, Moché fut lui aussi choisi sur la base de ce même critère pour être celui par qui la Torah sera donnée. Hachem lui-même témoigne de Moché qu’il était « l’homme le plus humble parmi tous les hommes sur terre » Nos maîtres demandent dans le Midrach: que veulent dire les termes « parmi tous les hommes »? En réalité, Moché Rabbénou était non seulement très humble, mais il se refusait aussi la moindre expression d’orgueil même dans des domaines légitimes où l’individu réclament ordinairement de l’orgueil, comme la sagesse, la prophétie ou le pouvoir, bien que Moché Rabbénou possédait toutes ses qualités, malgré tout cela, il était le plus humble de tous les hommes sur terre. C’est pourquoi, lorsque Moché dit à Hachem: « Qui suis-je pour me rendre chez Pharaon? » Hachem lui répondit: « Ceci sera ton signe avec lequel tu prouveras que c’est moi qui t’envoie » ce comportement humble sera justement la preuve que c’est toi qui dois être choisi, et non quelqu’un d’autre.

Nous constatons qu’Hachem qualifie les orgueilleux de « handicapés », ce qui n’est pas le cas pour les personnes qui ont d’autres mauvaises qualités.
En effet, la plupart des gens qui possèdent de mauvaises qualités ne sont pas dans une situation aussi grave que celui qui est orgueilleux. Par exemple, le coléreux peut facilement prendre conscience de son défaut. De même pour celui qui est avare, il pourra facilement se rendre compte qu’il lui est très difficile de donner son argent, et il saura donc qu’il possède le défaut de l’avarice.
Ce qui n’est pas le cas de l’orgueilleux qui pourra faire preuve d’orgueil durant toute sa vie, sans jamais prendre conscience qu’il possède cette qualité détestable.
C’est pourquoi, chacun doit prendre conscience afin de ne pas dégringoler vers ce défaut pervers, car Hachem ne peut supporter celui qui possède en lui l’orgueil, comme il est dit: « Toute forme d’orgueil est une abomination pour Hachem. »

Mais celui qui fait preuve d’humilité est très précieux pour Hachem, car c’est grâce à cette qualité que Moché eut le mérite de recevoir la Torah, qui a maintenu notre peuple en tant que peuple.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha