"רחמנא לבא בעי"
יש להשתדל מאד, לכוין בתפילה בכל ימות השנה, ובפרט בימים הנוראים, ומעל הכל בראש השנה וביום הכיפורים, ולא להתפלל במרוצה חס ושלום, אלא בנחת, מתוך כוונה שלימה, ובלשון תחנונים.
וצריך לזכור היטב, כי בנפשינו הדבר, וחס ושלום לזלזל בזה, כי עיקר המעלה של התפילה, והתועלת בתפילה, היא בתפילה בכוונה, ועל ידי הכוונה אדם זוכה לתקן תיקונים נשגבים בתפילתו, ושכרו רב מאד, אבל תפילה בלא כוונה, דומה לגוף בלא נשמה. ומי שמתפלל במרוצה בימים הנוראים, גורם רעה גדולה לעצמו ולבני ביתו, כי הדבר מעורר עליו קטרוג גדול, שאפילו בימים הקדושים הללו, הוא אדיש ומזלזל במי שאמר והיה העולם, שהרי בזמן התפילה אדם עומד לפני השכינה, וצריך להיות ירא ודואג לקראת הדין הגדול והנורא.
כל אדם, איש או אשה, שלמדו אפילו מעט ממעלת הימים הנוראים, נוהגים להתפלל את כל תפלות הימים הנוראים מתוך דקדוק וכוונה בכל כוחם. ובמחזורים הנפוצים ישנם נוסחאות שונות בכל דבר, ולחלק מהנוסחאות יש על מה להסתמך, ולחלקן כלל אין על מה להסתמך. לכן סידרנו כאן כמה נוסחאות מעניני התפלה אשר רבים שואלים עליהם בכל שנה, לפי דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, לפי הנדפס בספריו.
"ויעשו כולם"
במה שאומרים "ויעשו כולם אגודה אחת", יש לנקד את המילה "אחת" האלף בסיגול והחית בקמץ. כך: אֶחָת. שכן נאמר בספר שמואל (ש"ב, ב, כה), "ויתקבצו בני בנימין ויהיו לאגודה אֶחָת".
במה שאומרים "שידענו ה' אלהינו שהשלטן לפניך", כיצד יש לנקד את המילה "שלטן"? הנה ברוב המחזורים ניקדו "שלטן", עם קמץ חטוף תחת האות ש', כמו משקל המילה "קרבן", כך "שלטן".
אולם מנהג מרן רבינו זצ"ל היה כמנהג ירושלים, לומר "שִילטון", כמו שנאמר "אין שילטון מיום המות". וכן דעת רוב האחרונים. (ואין לומר "כמו שידענו ה' אלהינו", אלא: "שידענו ה' אלהינו").
זכרון תרועה
אם טעה בתפלת ראש השנה שחל בימות החול, וסיים את בברכתו "זכרון תרועה" במקום "יום תרועה", אינו צריך לחזור ולהתפלל שנית. וכן כאשר חל ראש השנה בשבת, ואמר בתפילה "יום תרועה" במקום "זכרון תרועה", אינו חוזר. (משנה ברורה סימן תקפב ס"ז וחזון עובדיה עמוד עב).
יש לומר "תן חלקנו בתורתך", ולא "שים חלקנו בתורתך". שכן הוא הנוסח הנכון בדברי רבותינו הראשונים.
