הלכה ליום ראשון כ"ז תמוז תשפ"ו 12 ביולי 2026

אלמנה ויתום

נאמר בתורה (שמות כב): "אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן, אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים".

מבואר בתורה, שמאד הקפיד ה' יתברך על כבודם של האומללים, היתומים והאלמנות, וביארה התורה בפירוש את עונש המצערם, שסופו למיתה, וענשו גדול מנשוא.

והרב רבינו בחיי (בפירושו לבראשית לז) הביא מדרש חז"ל, כי כוונת התורה במה שהזהירה על כבוד האלמנה והיתום, היא אפילו על אלמנתו של מלך, ואפילו על יתומים של מלך. וטעם הדבר, לפי "שנפשם שפלה ודמעתם מצויה". וביאר את הטעם שה' יתברך שומע תפלת היתומים והאלמנות, לפי ששאר בני אדם, כשמצערים אותם, הם פונים לחבריהם ומושיעיהם, ושמים בטחונם בהם, אבל היתום והאלמנה שאין להם מושיעים, אינם בוטחים כי אם בהקדוש ברוך הוא, ועל כן הקדוש ברוך הוא שומע צעקתם ויריב ריבם.

ובמדרש (אוצר המדרשים עמוד 262) אמרו רבותינו, שבשעה שעלה משה רבינו להר סיני, הראוהו מן השמים את כל מה שנעשה שם. וראה את המלאכים שאומרים שירה לפני ה' יתברך, ועוד מראות יקרים. אחר כך הראוהו אנשים רשעים, שהם תלויים כשראשיהם למטה ורגליהם למעלה, ומכף רגליהם ועד קדקודם כולם דבוקים במיני עונשים קשים ומרים, וצועקים הרשעים ואומרים "תנו לנו מוות ונמות"!, שנאמר: "הַמְחַכִּים לַמָּוֶת וְאֵינֶנּוּ". ושאל משה את המלאכים, מה מעשיהם של אותם האנשים שנענשו ככה? אמרו לו: שאלו המענים יתומים ואלמנות.

ומה שנראה לעתים כאילו תפלת היתומים והאלמנות אינה מתקיימת, הוא מפני מה שאמרו בגמרא (שבת דף לג.), שבעוון נבלות פה, צרות רבות, וגזירות קשות מתחדשות, ובחורי שונאי ישראל מתים, יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין, שנאמר "עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה', וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה". ובכל זאת נאמן ה' יתברך לשמוע תפלת היתומים והאלמנות, יותר משאר התפלות. וכל המרע להם, הסכנה פרושה כרשת לרגליו.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה זהיר מאד בכבוד יתומים ואלמנות, ודלתו פתוחה בפניהם. ובמשך תקופה ארוכה היה אוסף בעצמו כסף לפרנסת אלמנה ויתומיה ופעם כששמע על אלמנה בודדה, אשת רב גדול אחד שנפטר, שלח אותנו אליה, לברכה בשמו ולדרוש בשלומה, וכן כמה וכמה פעמים בימי חייו, טרח עבור אלמנות ויתומים באופן יוצא מן הכלל.

וכמה גאונים היו, ובכללם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שהיה מבקר באופן קבוע מידי חג בבית אלמנה אחת ממשפחתו, כדי להרנין את לבה. ויש לשים לב לענין זה, שלא להניח את האומללים והנזקקים ללא עזרה. וכמובן, הכל בצניעות ובקדושה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה