הלכה ליום שני ט' סיון תשפ"ו 25 במאי 2026

סדר תפילת הפועלים

בהלכה הקודמת ביארנו כי לכתחילה אין להתפלל שחרית לפני הנץ החמה, שהוא זמן הזריחה. אך אנשים שהם פועלים, ומוכרחים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת בבוקר, כך שאין להם כל אפשרות להתפלל לאחר הנץ החמה, יש להקל להם להתפלל החל מזמן עלות השחר, שהוא כשבעים ושתים דקות "זמניות" לפני הנץ החמה. וכפי שביארנו. ומכיון שרבים שואלים על כך, אנו מבארים בדיוק כיצד יש לנהוג במקרה שהשעה דחוקה כנ"ל.

הנה ברור הדבר, שמבחינה מציאותית אי אפשר לעמוד ולהתפלל את תפילת העמידה של שחרית מיד לאחר עלות השחר, שהרי צריך אדם להניח תפילין ולקרוא פסוקי דזמרה וקריאת שמע לפני התפילה, ומצות קריאת שמע ותפילין אף הן לא הגיע זמנם עד עלות השחר. נמצא אם כן שעד שיתחיל האדם את התפילה, לא יוכל להתפלל שחרית עד כחצי שעה לאחר עלות השחר. ויש אנשים שדבר זה הוא בגדר בלתי אפשרי עבורם, ובפרט בימות החורף שזמן עלות השחר הוא מאוחר. ולכן כתב מרן הרב זצ"ל כיצד ינהגו אנשים אלה, המוכרחים להתפלל בשעה מוקדמת יותר.

עליהם להגיע לבית הכסת כתשעים דקות קודם הנץ החמה, ואז יתחילו לקרוא את הקרבנות ופרשת העקדה כנהוג. באופן שיתחילו באמירת "ברוך שאמר" מיד אחרי עליית עמוד השחר. (שהרי אסור להתחיל בברכת "ברוך שאמר" לפני עלות השחר). וכאשר יסיימו את ברכת "ישתבח", (שבינתיים עברו לא פחות משש דקות אחרי עלות השחר), יתעטפו בטלית ויניחו תפילין בברכותיהן. ואחר כך יאמר השליח ציבור קדיש וברכו את ה' המבורך. ואז יתחילו בברכת "יוצר אור" והלאה עד לתפילת העמידה.

וכאשר יגיעו הציבור לתפילת העמידה, יתחיל מיד השליח ציבור את תפילת העמידה בקול רם, ויתפלל רק את שלושת הברכות הראשונות, כולל הקדושה, והציבור יתפללו עמו מילה במילה. ואחר כך יסיימו את התפילה בלחש. ולא יחזור השליח ציבור על התפילה, מפני שזמנם של הפועלים קצר שהם ממהרים למלאכתם. ואם יש להם עוד מעט פנאי, יאמרו וידוי, וי"ג מידות, ונפילת אפים ("לדוד אליך ה'" וכו'). ואם אין להם פנאי, ידלגו את אמירת הוידוי ונפילת אפים, ויאמרו מיד חצי קדיש, ואשרי, ובא לציון, וקדיש תתקבל. ויחלצו את הטלית והתפילין תוך כדי אמירת שיר של יום ועלינו לשבח. ויצאו לעבודתם.

ובימי שני וחמישי שהזמן מצומצם, יש להעדיף את קריאת התורה, מאשר לקרוא את הוידוי והתחנונים שאנו מוסיפים בשני וחמישי.

ומובן מאליו שאם יש להם עוד מעט פנאי, כפי שמצוי בדרך כלל, יתפללו ככל ישראל עם חזרת התפילה על ידי השליח ציבור, וכן ישלימו במידת האפשר את כל שאר התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היחיד יכול להתפלל בשעות של מנין פועלים י"ז תשרי תשפ"א / 5 באוקטובר 2020

באופן עקרוני, כן. אבל מנין פועלים הוא תפילה בדיעבד. ולכן רק אם אין לו ברירה הוא יכול להתפלל כך. חג שמח,  

מנין שלא קראו תורה ביום שני וחמישי שחרית יקראו במנחה, שאלה - מתי במנחה? כ"ג טבת תש"פ / 20 בינואר 2020

יש בזה מחלוקת הפוסקים. ולמעשה הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק רביעי סימן יז שטוב יותר שלא ישלימו את הקריאה במנחה, משום שלפי הזהר הקדוש שהביא מרן החיד"א בחיים שאל ח"ב סימן טז, זמן מנחה אינו שייך לקריאת התורה כלל. ועוד שמלשון הרמב"ם מבואר שעיקר תקנת עזרא שיקראו בתורה היתה "בשחרית". לכן שב ואל תעשה עדיף. ואם ירצו בכל זאת להשלים, מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים, נראה שלא יברכו על הקריאה.

מה המקור של חזרה עדיף על תחנון הרי משמע אחרת בתשובה ביחוה דעת ב סימן ח י"ט שבט תשע"ז / 15 בפברואר 2017

אם יש זמן רק לאחד מהדברים, כלומר, או חזרת הש"ץ או תחנון, אז יש להעדיף חזרת הש"ץ, שהיא תקנת חכמים. מה שאין כן התחנון שאינו חובה כל כך כמו שכתבו הגאונים שהובאו בדברי הטור בסימן קלא. וביחוה דעת שציינתם (ח"ב סימן ח), כוונתו באופן שחזרת התפלה לא עושים, ורק נותר מעט זמן, אז אם יוכלו יאמרו גם הוידוי, ואם לא יוכלו יאמרו רק את סיום התפלה מאשרי יושבי ביתך, ובא לציון וקדיש.

מנין פועלים שמתחילים ברוך שאמר בשעה חמש בבוקר כאשר עלות השחר ב5.27 לערך. כך שקריאת שמע ושמונה עשרה מסיימים לפני עלות השחר האם מותר להשלים להם מנין . והאם בכלל מותר להם להתפלל באופן הזה? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

אין להתחיל לומר ברוך שאמר לפני עלות השחר.

ברצוני לשאול האם ההלכה לגבי תפילת הפועלים אמורה גם לגבי נשים? נערות? והאם אשה יכולה להתפלל תפילת הפועלים בביהכ"נ? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

תפילת פועלים שייכת רק לפועלים או פועלות, אך אין להתפלל בשעה מוקדמת כל כך כאשר קיימת אפשרות כלשהי להתפלל בשעה הנכונה לאחר הנץ החמה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

אני עובד במפעל שיש בו שלושה משמרות בוקר ערב ולילה , ויש לנו בעיה עם תפילת שחרית בעיקר למי שעובד לילה, מטעם ההנהלה נותנים לנו בחסד חצי שעה להתפלל תפילת שחרית , יש חזנים שיכולים להתפלל את כל התפילה עם חזרת הש"ץ בחצי שעה אבל זה מובן מאליו שבולעים מילים ואנשים עייפים מהלילה וחלקם אפילו לא עונים אמן, השאלה שלי היא מה אנחנו יכולים לעשות במקרה כזה במיוחד בשני וחמישי שיש ספר תורה? כ"א שבט תש"ע / 5 בפברואר 2010

שלום רב!

במקרה שכזה, עליכם לנהוג כמו שכתבנו לענין תפילת הפועלים, לקצר את חזרת הש"ץ, ואם יש צורך אז לוותר גם על נפילת אפיים וכו', וכמו שכתבנו. ויהי רצון שלא תזדקקו לכך, ותוכלו להתפלל בנחת כדת וכהלכה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

במניין של פועלים ואין הרבה זמן מה עדיף להתפלל עם חזרה ולא לעשות תחנון? או להתפלל ללא חזרת השץ ולומר תחנון? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יש להעדיף את חזרת הש"ץ בשלימות על פני אמירת תחנון. ומכל מקום נכון שאם יש באפשרותם לא יבטלו לגמרי אמירת תחנון, וכגון אם ביום אחד בשבוע, בשני וחמישי וכדומה, יוכלו להתעכב מעט ולומר תחנון, עדיף שיעשו כן.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה