הלכה ליום ראשון ט' חשון תשע"א 17 באוקטובר 2010

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ר' הנרי ישועה בן רפאל פיטון ז''ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנו רבי דוד

מלחמות שוורים

שאלה: האם מותר על פי ההלכה ללכת לחזות במלחמות שוורים הנערכות באצטדיון, או שיש איסור בדבר?

תשובה: הנה לפני שנים רבות נשאל בזה מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, ותשובתו בענין זה היא יסוד מוסד לכל עניני צער בעלי חיים, ולהשקפה הנכונה על מדת הרחמים בה עלינו להתנהל ביחסינו לבריות.

והנה אין ספק, כי עצם ענין מלחמת השוורים, הוא בניגוד גמור לרוח תורתינו הקדושה, שהוא תרבות אנשים חטאים ואכזרים אשר לא כאלה חלק יעקב, כמאמר חז"ל (ביבמות עט ע"א) שלש מדות יש בישראל, ביישנים רחמנים גומלי חסדים. ונודע שאיסור צער בעלי חיים הוא מן התורה, שלכן ציותה התורה לפרוק המשא מעל חמורו של חבירו כשהוא רובץ תחת משאו. ולמדו מכאן בגמרא (בבא מציעא לא ע"א) שאיסור צער בעלי חיים מדאורייתא. ובמסכת שבת (קכח ע"ב) מבואר שהתירו רבותינו לעבור על איסור דרבנן בשבת בכדי להציל את הבהמה בשבת, וכמו שביארנו כבר, ולא התירו לעבור על איסור דרבנן בכדי לקיים מצות מילה. וכמבואר ברמב"ם (פרק ו מהלכות שבת הלכה י), ובשלחן ערוך אורח חיים (סימן שז סעיף ה). נמצא שחששו רבותינו לאיסור צער בעלי חיים יותר משאר מצות.

ואילו כאן, מרעיבים ומצערים את השור לפני כניסתו לזירת האיצטדיון, ואחר כך מתגרים בו ודוקרים אותו בכלי משחית, בכדי שישתולל ויקפוץ לנגח בקרניו. ואילו רבותינו אסרו לאדם לאכול לפני שיתן לפני בהמתו לאכול, כמו שנתבאר אצלינו. ובגמרא במסכת בבא מציעא (פה ע"א) אמרו, במעשה של רבינו הקדוש, שיש לרחם אף על שרצים טמאים, משום שנאמר ורחמיו על כל מעשיו ושכל המרחם על בריותיו של הקדוש ברוך הוא, מרחמים עליו מן השמים, וניצול מיסורים.

ורבינו חיים בן עטר בספר אור החיים (פרשת אחרי מות) כתב, שאסור לנו להמית ולהרוג בהמה או חיה, שלא הותרה לנו אלא שחיטה לאכילת בשרה וכיוצא בזה. ובשו"ת נודע ביהודה, נשאל אם מותר לעסוק בציד חיות לשם שעשוע, והעלה לאסור, הן משום שמביא עצמו לידי סכנה, והן משום שיש בזה אכזריות וצער בעלי חיים.

ולפי זה דעת לנבון נקל, כי הנכנס לאיצטדיון כדי לחזות במלחמת השוורים ומשלם דמי כניסה כאשר יושת עליו, חבר הוא לאיש משחית, ומסייע ידי עוברי עבירה. ובמסכת עבודה זרה (דף יח ע"ב), תנו רבנן, ההולך לאיצטדיון או לכרקום, ורואה שם את הנחשים (הנו"ן בפתח), ואת החברים, הרי זה מושב לצים, ועליהם נאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב, כי אם בתורת ה' חפצו. ופירש רש"י, ההולך לאיצטדיון, הוא מקום שמנגחים שם את השור. וכן אמרו עוד בגמרא עבודה זרה שם דרש רבי שמעון בן פזי, אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, אלו טייטראות וקרקסאות של גוים, ובדרך חטאים לא עמד, שלא עמד בקניגיון, ופירש רש"י, קניגיון, צידת חיות על ידי כלבים, שכל מעשיהם לשם שחוק וטיול. ובספר אור זרוע הגדול (חלק ב הלכות שבת סימן פג) כתב, שכל הצד חיות על ידי כלבים לא יזכה לראות בשמחת לויתן, כמבואר במדרש רבה ויקרא (פרשה יג סימן ג).
 
ומכאן הסיק מרן הרב שליט"א לענין הלכה, שבודאי שחלילה ללכת למקומות שמשתעשעים במעשה אכזריות על בעלי חיים, והם גורמים להטביע באדם מדה רעה ומושחתת של אכזריות, ומשחית נפשו הוא יעשנה. ולא כאלה חלק יעקב. ולכן הדבר ברור שמצוה להודיע ברבים שלא ללכת למקומות כאלה. ולשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

שאלות ותשובות על ההלכה

א - כיצד יש לנהוג עם עכברים שנתפשים במלכודת והם עדיין חיים במלכודת?.
ב – כיצד לנהוג בעכברים שנתפשו במגש שמרוח בדבק באופן כזה שאין אפשרות לעכבר להימלט?. י"א חשון תשע"א / 19 באוקטובר 2010

שלום רב!

במקרה של בעל חיים מזיק, כמו עכברים, מותר להרגם כשיש בכך צורך, ואין בזה חשש משום צער בעלי חיים.

בברכה,
הלכה יומית.

רציתי לשאול אם מותר להרוג נמלים, מקקים ושאר חרקים שיש בבית?
או עוברים על צער בע"ח? י' חשון תשע"א / 18 באוקטובר 2010

שלום רב!

מותר להרוג נמלים וכדומה שמזיקים ומפריעים לבני האדם בביתם, ואין בזה איסור צער בעלי חיים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה