הלכה ליום רביעי ו' אלול תשפ"ו 19 באוגוסט 2026

כוונה באמירת הסליחות

במתינות
יש להשתדל מאד מאד לומר את הסליחות בכוונה כמה שאפשר. כי זה עיקר המעלה באמירת הסליחות, וטוב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. ואדם שיודע שקשה לו לכוין בכל הסליחות, לכל הפחות יתחיל בכך, שיהיו קטעי סליחות שיקפיד לכוין בהם. ומרן החיד"א בספרו ברכי יוסף, כתב דברי מוסר, על אותם שאומרים "עננו עננו" במהירות, כאילו יש מצוה מן התורה רק לומר את הדברים בלי שום הבנה, וכן "עשה למען שמך", וכן בספר חמדת ימים כתב דברי מוסר על כך.

קרבנו לעבודתך
ולמשל, במה שאומרים "אלוקינו שבשמים", קרב לנו קץ הגאולה, קרב לנו יום הישועה, ולאחר מכן אומרים, "קרבנו לעבודתך ויראתך", והסיבה לכך שלאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים "קרבנו לעבודתך", הסביר הגאון רבי חיים פלאג'י בספר מועד לכל חי (סימן יא), שהכוונה היא, כמו שכתב הרמב"ם, שלא נתאוו החכמים להגיע לימות המשיח כדי לחיות חיים של עושר ונחת, אלא המטרה היא כדי שנוכל להיות שקטים בעבודת ה' יתברך. ולכן, לאחר שמבקשים על הגאולה, מבקשים על עבודת ה'. שהיא העיקר הגדול.

יש ערך לכל מילה
ויש לדעת, כי בתוך נוסח הסליחות, ובפרט בנוסח הספרדים, יש ערך מקודש לכל מילה ומילה. ולמשל, מה שאנו אומרים "אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא",  שפירוש הדברים, "זכור לנו תפילתו של שלמה המלך", ומה המיוחד בתפילת שלמה המלך?

אלא ששלמה אמר בתפילתו כך: "כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה, וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר, חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ, וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכׇל לְבָבָם וּבְכׇל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר וכו', וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם, וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ".

ופירוש הדברים, כי היה דבר מיוחד במינו בתפילת שלמה. שלמה המלך עליו השלום, התפלל אל ה' בכל לבו, ואמר דבר שבלב כל אדם, שהרי בסופו של דבר כמעט כל אחד חטא, ואין מי שאין בו חטא, ובכל זאת, הרי הוא מתחנן לה' יתברך, שכאשר אדם נענש, וסובל, ואז הוא מתעורר, וחוזר בתשובה, אזי יקבל ה' יתברך את תפילתו, ויחזור לרצות באותו חוטא. כן פירש הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל. (שם).

וכך אנו מרבים בתפילה ותחילה, לה' יתברך, הטוב ומטיב לרעים ולטובים, שירחם עלינו, שאף על פי שחטאנו עוינו פשענו, בכל זאת, אנו משתדלים מאד לשוב בתשובה, כל אחד ואחת לפי מה שהוא, ובזה יתעוררו רחמי ה' עלינו, ויחפוץ בנו, וימלא משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה