הלכה ליום רביעי כ"ב אב תשפ"ו 5 באוגוסט 2026

הפרשת חלה מבצקים שונים

בהלכות הקודמות ביארנו, שכאשר לשים בצק, מקמח במשקל של 1560 גרם, יש חיוב להפריש מעט מן הבצק "חלה", ואת ההפרשה הזו יש לאבד כפי שהסברנו.

בצק של כמה נשים
חובת הפרשת חלה, היא כאשר מדובר בבצק של אדם אחד, או של שני אנשים, שיש לכל אחד מהם די עיסה, שבכל חלק יש 1560 גרם קמח. כלומר, אדם שלש לצורך עצמו, ולצורך בני ביתו ואורחיו, בצק עם קמח במשקל של 1560 גרם, עליו להפריש חלה. אבל אם מדובר בשני אנשים, או בשתי נשים, שלשות יחד עיסה כזו, ובדעתן לחלק את העיסה ביניהן, הדין הוא, שהעיסה הזו פטורה לגמרי מהפרשת חלה. ואם הן תברכנה על ההפרשה, הרי זו ברכה לבטלה, כי אין כאן מצוות הפרשה כלל.

עיסה שמיועדת לעוגות
עיסה, בצק, שלשים אותו עם מים ושמן, ומיץ פירות וסוכר וביצים, כדי לעשות ממנו עוגה, אם יש בו קמח במשקל 1560 גרם, הרי שהעיסה חייבת בהפרשת חלה. וכן הדין כאשר העיסה מיועדת להכנת עוגיות וכדומה. (חלה פ"ב מ"ב וש"ע סי' שכט ס"ט). אבל אם אין בכלל מים בעיסה, אלא רק מיצי פירות ושמן וכדומה, יש להפריש חלה בלא ברכה. (הליכות עולם ח"ה עמוד רכה).

עיסה שמיועדת לטיגון
העושה עיסה כדי לבשל אותה, או כדי לטגן אותה בשמן, נחלקו הפוסקים, אם העיסה חייבת או פטורה מן החלה. שלדעת רבינו שמשון, והרמב"ם והרא"ש, העיסה פטורה מן החלה, שנאמר בתורה: "וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִ"לֶּחֶם" הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'". ואין העיסה קרויה "לחם", אלא כאשר אופים אותה, כמו שנאמר "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד". וכן פסק מרן השלחן ערוך (סי' שכט ס"ג). אך לעומת זאת, לדעת רבינו תם העיסה חייבת בחלה.

ולמעשה, יש לנו לפסוק כדעת מרן השלחן ערוך, ולכן אנו נוקטים שהעיסה הזו פטורה לגמרי מן החלה. ואמנם רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פ' שמיני) החמיר בזה, וכתב שיש להפריש חלה בלא ברכה, (מפני שמרן השלחן ערוך בהלכות ברכות הביא את דברי רבינו תם הסובר שהעיסה חייבת בחלה). מכל מקום מעיקר הדין, העיסה הזו פטורה מן החלה. וכן פסק מרן זצ"ל (הליכות עולם ח"ה עמוד רכה), וכמדומה שכן היתה דעת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.

סופגניות
לאור מה שלמדנו, שעיסה שמיועדת לטיגון פטורה מהפרשת חלה. עיסה שעושים ממנה סופגניות, או לביבות, פטורה מן החלה. אולם האשכנזים מחמירים בדין זה, ונוהגים להפריש ממנה חלה, ללא ברכה.

ולסיכום: בצק של כמה נשים, שמחלקות אותו ביניהן, ואין לאחת מהן די בצק בשיעור "חלה", פטור מן החלה. עיסה המיועדת לעוגות ועוגיות, שיש בה מים, חייבת בחלה. ואם אין בה מים כלל, חייבת בחלה, אך ללא ברכה. עיסה המיועדת לטיגון, למנהג הספרדים פטורה מן החלה, והאשכנזים נוהגים להפריש ללא ברכה.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה