הלכה ליום שני כ"ז אב תשפ"ו 10 באוגוסט 2026

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית.

מאמתי מונים ארבע שעות?
בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף שעה שלישית מהיום. כלומר, שעה אחת קודם סוף זמן תפלת שחרית. והזכרנו כי נחלקו הפוסקים מאמתי לחשב את השלוש שעות, האם יש לחשבן מזמן עלות השחר (שהיא שיטת המגן אברהם), או מזמן זריחת החמה המאוחר יותר (והיא שיטת הגר"א). וכפי שנחלקו בזה לענין קריאת שמע, כמו שכתבנו בהלכה הקודמת, כן נחלקו בזה לענין זמן תפלה. שיש אומרים שמחשבים את השעות מזמן "עלות השחר", ויש חולקים ואומרים שיש לחשב את הזמן מזריחת החמה (שהיא מאוחרת מזמן עלות השחר).

ולהלכה, לענין קריאת שמע, כבר כתבנו שלדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יש לחשב את הזמנים מעמוד השחר, שהוא זמן קריאת שמע על פי "המגן אברהם" המודפס בלוחות השנה. אולם באמת שמרן רבינו זצ"ל הביא לעומת זאת את דברי הרבה פוסקים שהולכים בדרכו של הרמב"ם, ופסקו שיש לחשב את הזמנים מזמן "זריחת החמה", וכן נראה שסובר רבינו סעדיה גאון (בסידור עמוד יב), שהיה קדמון עוד לפני תקופת הראשונים. ולכן אפילו לענין זמן קריאת שמע שהיא מן התורה, פסק מרן זצ"ל שבשעת הדחק אפשר להקל כשיטת "הגר"א". וכל שכן לגבי סוף זמן תפלה, שזמנה לא נקבע מן התורה, אלא מדרבנן (מדברי חז"ל) בלבד, ובזה יש להקל  ולחשב את הארבע שעות מזמן זריחת החמה (שהוא זמן הנץ החמה המודפס בלוחות השנה).

כיצד מונים ארבע שעות מהיום
וארבע שעות שאמרנו שיש למנות, אינן ארבע שעות רגילות, אלא שעות זמניות. וכיצד מחשבים שעות זמניות? יש לחלק את משך היום, מזריחת השמש ועד שקיעתה לשנים עשר חלקים שוים, וכל חלק הוא שעה אחת. (ולכן בימות הקיץ, שהימים ארוכים, שעה זמנית נמשכת בערך כשעה ועשר דקות, ובימות החורף שהימים קצרים, שעה זמנית מתקצרת יותר).

וכן נוהגים ברוב המקומות, שהמנינים הקבועים לתפלת שחרית הם בתוך ארבע שעות מזמן זריחת החמה. ורק בקצת מקומות שאינם מדקדקים כראוי במצוות, קובעים מנינים לתפלת שחרית בשבתות, אחר ארבע שעות זמניות. (וסוף ארבע שעות בארץ ישראל בתחילת החורף, הוא בערך בשעה תשע ועשרים בבוקר, וכפי שמודפס בלוחות).

ובהלכה הבאה נבאר כיצד יש לנהוג, אם כבר חלפו ארבע שעות מהיום, האם עדיין מותר להתפלל?

שאלות ותשובות על ההלכה

אישה שנוהגת להתפלל שחרית ומנחה והתפללה ביום אחד תפילת העמידה של שחרית לאחר הזמן, כלומר לאחר השעה 10:00 בבוקר. האם נחשב לה שהתפללה שחרית? ו' אדר תשע"ו / 15 בפברואר 2016

עד חצות היום, עולה לה התפלה. לכן, אם התפללה בשעה עשר, אינה צריכה להתפלל פעמיים מן הדין.

בקשר להלכה המצורפת, האם בכל זאת יש הבדל בן הגברים לנשים כאשר מדובר בזמנים שבתוך השש שעות כלומר, מאחר והאישה אינה מברכת בשם ומלכות בברכות בקריאת שמע האם בכל זאת צריכה להקפיד על הקריאה בזמנה או שאין זה משנה כי אינה מברכת? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!
האשה אינה מחוייבית בקריאת שמע, לכן אינה חייבת גם בזמן קריאת שמע. ונכון שתקרא קריאת שמע מתי שמתפללת, בכדי לקבל עול מלכות שמים.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

בהלכה הקודמת ששלחתם נאמר שאם עברו 3 שעות מאז תפילת שחרית, כשמתפלל עדיף שיתחיל קודם בקריאת שמע, ואז ימשיך את התפילה כרגיל, כדי לצאת חובת ק"ש של שחרית בזמן שהכי נכון ולצאת מספק.
אז האם צריך להגיד את כל הפרשיות של ק"ש, או פרשה אחת? (כי זה משנה את הסדר אם אומרים את כל הפרשיות, האם מספיקה הפרשה הראשונה?) 
והאם מותר גם להגיד ברכות השחר לאחר שעברו 4 שעות זמניות? כלומר ב11 בבוקר? ג' אב תשע"א / 3 באוגוסט 2011

שלום רב!

כשקוראים קריאת שמע בזמנה, יש לקרותה עם כל שלשת הפרשיות. ועל כל פנים, יש לקראה עם שני הפרשיות הראשונות שהן מן התורה.
ויש לברך ברכות השחר מתי שנזכר שלא בירך, עד שקיעת החמה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה