הלכה ליום רביעי כ"ה סיון תשפ"ו 10 ביוני 2026

בגדי לבן – גלגלים מנופחים – מים מהמזגן

שאלה: האם כדאי ללבוש בגדים לבנים בשבת?

תשובה: יש ענין ללבוש בגדים לבנים בשבת. וכן נהגו קצת מקובלים על פי דברי רבינו האר"י. אבל בספר באר היטב כתב, שבמקום שלא נהגו ללבוש בגדים לבנים, אסור ללבוש לבנים משום יוהרא. שהיא כמו גאווה, שהוא נוהג במנהג שראוי לחסידים מופלגים. וכן כתבו עוד פוסקים, וכן כתב מרן זצ"ל בחזון עובדיה ח"א עמוד כו. ובפרט אם הרב במקום לא לובש לבנים, שאז לא נכון כלל לעשות כן. וכן ראינו כמה צדיקים וחסידים מופלגים, ובכללם הרה"ג המקובל החסיד רבי מנשה שוע שליט"א, שלא לבשו בגדי לבן, משום שלא נהגו כן, והדבר נראה כיוהרא, ושייך רק לצדיקים המתחסדים עם קונם ואינו שייך לנו, כי לנו עוד ארכה הדרך בהרבה מצוות ומעשים טובים עד שנחזר אחר דקדוקים כאלה.

שאלה :האם מותר להסיע בשבת עגלה (במקום שמותר לטלטל) כאשר הגלגלים שלה מנופחים כמו גלגלי אופניים?

תשובה :עיקר הטעם שאסור ליסוע באופניים בשבת, הוא משום שהדבר נראה כזלזול בשבת, וגם שאין זו צורך ההליכה הנכונה בשבת, שהרי אפילו לפסוע פסיעה גסה אסור בשבת. ולכן הסכימו כל הפוסקים לאסור נסיעה באופניים בשבת. אולם טעם זה אינו שייך לגבי עגלת תינוק, שאפילו אם הגלגלים שלה מנופחים באויר, מותר להשתמש בה בשבת.

שאלה :מים שנוטפים מהמזגן, אמרתם שהם מוקצה בשבת, מה ניתן לעשות כאשר המזגן דולף לתוך דלי, ועלינו לשפוך את הדלי בשבת כדי שהמים לא יעלו על גדותיו?

תשובה: יש להניח בתוך הדלי משקה אחר לפני שמניחים אותו תחת המזגן, למשל מעט קוקה קולה וכדומה, ואז המים שינטפו לתוך הכלי יתבטלו בתוך המשקה שנמצא בכלי, וכל טיפה וטיפה שתכנס לדלי, תתבטל במשקה שהיה שם שאינו מוקצה. (וישימו די משקה מתחילה, ולא כמות מועטה מאד שתתבטל בעצמה). וכך יהיה מותר לטלטל את הדלי בשבת. ואין לשים מים רגילים בדלי, משום שהמים שינטפו מהמזגן לא יתבטלו בתוך מים אחרים, משום שהם "מין במינו", וכמו שביאר כל זה מרן זצ"ל בחזון עובדיה (ח"ג עמוד קמד.)

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה