הלכה ליום חמישי א' שבט תשפ"ד 11 בינואר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

גאולה גבאי בת חיריה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה. ולכל הישועות לכולם

הוקדש על ידי

משפחתה המתגעגעת

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", ויאכל מהפרי. ואף שכמה מפירות ההדר הם פירות שיצירתם אינה טבעית, אלא על ידי הכלאת מינים ממינים שונים, מכל מקום אין זה מעכב את ברכת שהחיינו, וכפי שפשט המנהג בינינו.

ועתה נדון לגבי אדם שבירך כבר ברכת שהחיינו על אחד מפירות ההדר, כגון אשכולית, ועתה הובא לפניו לאחר כמה ימים פרי תפוז, האם יוכל לברך שנית ברכת שהחיינו. או שנאמר שהואיל ופירות אלה הם ממין אחד, שכולם פירות הדר, ובפרט שיש אומרים שבתפוז בעצמו מורכב אילן אשכולית, שוב אין לברך שהחיינו על אכילת התפוז.

והנה בשורש הדבר כבר נחלקו רבותינו הראשונים, לגבי תאנים שחורות (סגולות) ותאנים לבנות (ירוקות). שיש אומרים שעל כל מין מין יש לברך שהחיינו בפני עצמו, הואיל וסוף סוף הם פירות שונים זה מזה, הן מצד המראה שלהם והן מצד הטעם. אולם יש סוברים שאין לברך שהחיינו על כל מין ומין, הואיל וכולם מין אחד. והביאו ראיה לדבריהם מדיני תרומה, שמבואר במסכת תרומות שפירות כאלה נחשבים למין אחד. ואן כן גם לגבי ברכת שהחיינו הכל מין אחד, ואין לברך עליהם ברכה זו.

והנה לגבי פירות הדר, מובא בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (בס' אור לציון ח"ב עמ' קמא), שלכל הדעות יש לברך עליהם ברכת שהחיינו, הואיל ופירות אלה הם שונים זה מזה בשלשה דברים, בשמם, שלכל אחד שם פרטי, כגון תפוז, אשכולית, פומלה, קלמנטינה, אתרוג. והן מצד המראה, שלכל אחד ואחד מראה חיצוני שונה. והן מצד הטעם השונה בהחלט זה מזה. וכל שכן לדעת האומרים שאפילו על תאנים משני צבעים יש לברך ברכת שהחיינו על כל מין ומין, שבודאי שעל פירות ההדר יש לברך על כל פרי ופרי. ואפילו אם אוכל עתה מפרי שכבר אכל פרי אחר המורכב ממנו, גם כן רשאי לברך על כל אחד ואחד ברכת שהחיינו, כי סוף סוף עתה עומד לפניו פרי שונה בתכלית.

וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פר' ראה), לגבי מלפפון וקישואים, שיש לברך על כל אחד ואחד מהם ברכת שהחיינו. וכוונתו למלפפון ולירק הנקרא "פאקוס", כלומר, מלפפון ערבי הנמכר בשווקים (ויש להזהר לבדקו שאינו נגוע בתולעים), שאף על פי שהם דומים מאד, מכל מקום הואיל ולכל אחד שם שונה, ומראה וטעם שונים, אפשר לברך על שניהם ברכת שהחיינו.

וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בס' הליכות עולם חלק שני עמוד ר), לגבי פירות ההדר, שכל שיש ביניהם שינוי במראה החיצוני, ובשם, ובטעם, יש לברך על כל אחד ואחד ברכת שהחיינו.

ולכן לסיכום: יש לברך ברכת שהחיינו כאשר אוכלים פרי חדש ממיני פירות ההדר,. ואם הובאו לפניו כבר אשכוליות, ועתה הובאו לפניו תפוזים, יוכל לברך ברכת שהחיינו בשנית, וכן על כל פרי ופרי ממיני פירות ההדר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ענבים ירוקים ואדומים, האם צריך לחזור ולברך שהחינו? מצד אחד שם ענבים על שניהם, מאידך הזן שונה וכן הטעם ד' שבט תשפ"ד / 14 בינואר 2024

על ענבים שחורים ולבנים, וכן שזיפים, אין לברך אלא פעם אחת. ואין לברך על כל מין ומין בפני עצמו.

האם מותר לברך שהחיינו על אפרסמון? כ"ה אלול תשפ"א / 2 בספטמבר 2021

כן, בארץ ישראל שניכר שהוא פרי חדש, אפשר לברך עליו שהחיינו. 

אם יש לפני כמה מני פרות שעוד לא אכלתי השנה, האם עליי לברך שהחיינו על כל פרי בנפרד, לא משנה כמה פעמים? או שברכת שהחיינו אחת פותרת את כולן ? י"א תמוז תשע"ז / 5 ביולי 2017

יש לברך רק פעם אחת על כל הפירות.

רציתי לדעת למה לא ציטט את השולחן ערוך בסימן רכ"ה סעיף ד'?
שמה גם הוא כותב שאם שניהם פירות מאותו מין מברכים עליהם שהחיינו? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

לא הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך בזה, מפני שיש מחלוקת הפוסקים בדעת מרן בענין זה. שיש אומרים שמרן סובר שיש לברך על שני מינים אפילו אם הם אינם שונים בשמותיהם. וכמו שהביא המגן אברהם (בס"ק י). ויש אומרים שלדעת מרן אין לברך אלא כשהם שונים בשמותיהם. ולהלכה אנו פוסקיקם שספק ברכות להקל, ולכן אין לברך אלא כשהם שונים גם בשמותיהם, וכמו פירות הדר כמו שכתבנו. אבל ענבים שחורים וענבים לבנים, וכן תאנים, אין לברך על כל מין ומין בפני עצמו.

האם על ענבים בצבעים שונים מברכים שהחיינו בנפרד? ותפוחים? ושזיפים? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

על ענבים שחורים ולבנים, וכן שזיפים, אין לברך אלא פעם אחת. ואין לברך על כל מין ומין בפני עצמו.

מה הדין לגבי מין שהוא בא בשני סוגים כגון התאנה שהזכרתה או ענבים (לבנים או שחורים) צריך לברך על כל סוג שהחיינו? ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

לגבי תאנים לבנות וסגולות, וכן ענבים לבנים ושחורים, ודובדבנים אדומים ולבנים, וכן כל כיוצא בזה, אין לברך אלא פעם אחת על כל מין, מאחר ושמותיהם שוים, ורק במראה ניכר השינוי, והוא דבר צדדי, ולכן אין לברך.

מה דעת מרן זצוק"ל, בעניין ב' פירות הדומין, כגון תאנים שחורות ולבנות, או (למשל) תמרים ממינים שונים וכדו' ג' תמוז תשע"ז / 27 ביוני 2017

בדעת מרן יש מחלוקת בדבר. ולהלכה אין לברך אלא פעם אחת על כל מין, ולכן מי שאוכל תאנים ירוקות ובירך עליהם שהחיינו, לא יברך שוב כשאוכל תאנים סגולות.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה