הלכה ליום חמישי כ"ד תשרי תשפ"ו 16 באוקטובר 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

חיים יוסף בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.

מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים", שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.

אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים, (כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון.

מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת "מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.

מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר "מוריד הטל".

אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל", ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לשאול על ההלכה של היום: למה לא כתבתם שזה תלוי? והרי אומרים שבשלושים היום הראשונים בחורף וגם בקיץ לא צריך לחזור מכיוון שהוא היה רגיל לומר (בחורף: "משיב הרוח") {בקיץ: "מוריד הטל} ורק לאחר שלושים יום צריך לחזור לראש התפילה! תודה רבה. כ"ד תשרי תשפ"ב / 30 בספטמבר 2021

חס ושלום. הדברים שכתבת אינם נכונים. מה שאמרו תוך שלושים יום, הכוונה שבשלושים יום הראשונים, אם הוא מסופק, ודאי המשיך כהרגלו, ולכן עליו לחזור. ואחרי שלושים יום אם הוא מסופק תולים שמן הסתם אמר כפי שהתרגל כבר במשך שלושים יום, והתפלל כהוגן.  

שלום כבוד הרב,
השאלה שלי לגבי ברכת כוהנים. אם אני מצטרף במנין על ידי Zoom בגלל הנגיף שיש שידור חי של תפילה בבית כנסת, כשהגיע זמן לברכת כהנים ואני כהן, האם זה נכון לענות ברוך הוא וברוך שמו ואמן או יותר עדיף בגלל אני כהן שלא נושא כפים כי אני בבית שאני אצא ממקום שלי עד שגמרו ברכת כהנים? תודה רבה. כ"ה תשרי תשפ"א / 13 באוקטובר 2020

אם אתה רואה ברכת כהנים בזום, אתה נוהג כמו ישראל, אומר אמן ודי בכך. לגבי ברוך הוא וברוך שמו, מרן זצ"ל לא נהג לאמרו בברכת כהנים. 

שמעתי במניין לפי נוסח עדות המזרח כי אחרי שהש"ץ אומר משיב הרוח ומוריד הגשם, אומרים הקהל "לברכה" ושאלתי מדוע אומרים זאת,הרי ההזכרה היא לשבח ולא כבקשת גשמים? כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

כמדומה שזהו מנהג שהגיע ממרוקו. ממרן זצ"ל שמעתי שנוהגים כן רק במוריד הטל. בכל אופן, הוא תוספת שבח שמוריד את הגשם לברכה. 

שלום כבוד הרב רציתי לשאול שאלה קצת יותר השקפתית ומאוד חשובה עבורי אני מרוקאי בעל תשובה יותר מ5 שנים ברוך ה' בן 22 ואני לומד בישיבה טובה לבעלה תשובה ואני רציתי לגדל פאות מאחורי האוזן כמו שיש כמה מהספרדים בפרט מרוקאים שנהגו כך ובכל זאת חשבתי לעצמי הרי לרבנו ומורנו הגדול הרב עובדיה יוסף זצוק"ל לא היה מנהג בפאות אז ברצוני לשאול האם לרב היה התנגדות לכך שספרדים יגדלו פאות קטנות מאחורי האוזן או האם יש בזה בעיה אולי שבגלל הפאות זה יכול להטעות את הציבור שאני כניראה אשכנזי או לא הולך אחר הפסקים של מר"ן זצ"ל אף על פי שזה בסה"כ מנהג הדור מצווה אולי יש נפקא מינה לשידוכים או למקום המגורים שאגור והאם יש עדיפות שהוריד את הפאות עקב דברים מסויימים לדעת הרב? אשמח לתשובה עם פירוט מה עלי לעשות? ומודע כך? מדעת מרן תודה רבה ושבוע טוב בעזרת ה'. כ"ד תשרי תשפ"א / 12 באוקטובר 2020

יש מחכמי הספרדים שהיו להם פאות כאלה, כמו שמגדלים מאחרי האזניים, ובכללם הגאון רבי יעקב עדס זצ"ל, שמרן היה מחשיב לאחד מרבותיו. לכן אם דבר זה טוב עבורך, אל תחוש לכלום, ותגדל פאות כאלה. ולי יש פאות כאלה, ומאולם לא אמר לי מרן זצ"ל דבר על כך. תבורך,

אני חושב שבהלכה המצורפת חלה טעות, שכן בסופה כתבתם שמי שלא הזכיר משיב הרוח אם נזכר לאחר אתה קודש חוזר לראש התפילה, וזה אינו כן אלא ממשיך. ג' חשון תשע"ב / 31 באוקטובר 2011

כתבנו, שלמנהג האשכנזים שלא אומרים לא מוריד הטל ולא משיב הרוח, אם טעה ולא אמר משיב הרוח ונזכר אחר ברכת האל הקדוש, חוזר לראש התפלה, ואין כאן טעות. ולמנהג הספרדים שאנו אומרים כל השנה ממוריד הטל, אם טעה אינו חוזר, וכפי שביארנו בפירוש.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה