הלכה ליום ראשון כ"ז סיון תשפ"ב 26 ביוני 2022

שאלה: האם כלים חד פעמיים, וקומקום חשמלי, צריכים טבילה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שכל כלי חדש, שנקנה מהגוי, צריך להטבילו במקוה כלים כדת וכהלכה. וכעת נדון בכלים חד פעמיים, אם הם חייבים טבילה.

כבר ביארנו כי לדעת מרן הרב זצ"ל, כלי פלסטיק פטורים מן הטבילה אף אם אינם חד פעמיים, ועל כן לא נותר לנו אלא לדון בכלי אלומיניום חד פעמיים, אם יש לחייבם טבילה.

ומצאנו נדון כעין זה בפוסקים, לגבי מצות קידוש בשבת, שיש לעשותו עם כוס יין, ודנו הפוסקים אם כוס חד פעמית נחשבת כלי לענין זה. והנה לכאורה אם נאמר שכלי חד פעמי נחשב "כלי" לענין קידוש, כמו כן יש לומר שנחשב כלי לענין דין טבילה, ואם כן כלי אלומיניום חד פעמיים חייבים בטבילה מן הדין.

ומרן הרב זצ"ל דן בענין זה בספרו חזון עובדיה על הלכות שבת (ח"ב), ומסקנתו שהיות וכלים חד פעמיים כשרים מעיקר הדין למצות קידוש, כי יש עליהם שם כלי, כמו כן יש לומר שהם מחוייבים טבילה. רק הוסיף מרן הרב זצ"ל, שבהיות שיש מן הפוסקים שחילקו בין דין קידוש לדין טבילה, לכן יש להטביל כלים אלו רק בלא ברכה, מחשש ברכה לבטלה.

ומכל מקום יש לציין, שהרבה מכלי האלומיניום המצויים בארץ ישראל, אינם מיוצרים על ידי גויים, אלא על ידי חברות ישראליות. ואפילו לגבי כלי אלומינום המיוצרים בחוץ לארץ, יש סברא לדון לפוטרן מטבילה, מכיון שאלומיניום היא מתכת שלא היתה ידועה בזמן הקדמונים, ולא הוזכרה בתורה בפירוש שיש חיוב להטבילה. ולכן גם מרן זצ"ל הזכיר סברא כזו להקל בדין אחר. (לגבי דיני טומאת מת, בספר חזון עובדיה אבלות חלק שני). והביא שכן כתב הגאון רבי משה פינשטיין. ולכן המיקלים להשתמש בכלים כאלה ללא טבילה (כשהם חד פעמיים), (ובפרט כשיש ספק אם הבעלים של המפעל הוא יהודי), אין למחות בהם בחוזקה על מעשיהם, שיש להם על מה שיסמכו.

קומקום חשמלי
קומקום חשמלי, נחלקו הפוסקים אם הוא חייב בטבילה, משום שיש כלל בידינו שכלי שהוא מחובר לקרקע אינו טעון טבילה, משום שאין חיוב טבילה בכלי שאינו יכול לקבל טומאה, וכל דבר שהוא מחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. ולפי זה כתבו כמה פוסקים, ומהם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שיש לדון בקומקום חשמלי שעיקר תשמישו הוא בשעה שהוא מחובר לתקע החשמל, ואם כן הרי הוא נחשב למחובר לקרקע ופטור מטבילה. אולם למעשה אף הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך לא רצה לסמוך על טעם זה לבדו לפטור את הקומקום מטבילה, מפני שיש בו שימוש גם כשאינו מחובר לחשמל.

גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שטוב להחמיר להטביל קומקום חשמלי, ואם חושש שאם יכניסנו למים, הקומקום עלול להתקלקל, טוב שיתן אותו במתנה לגוי, ויחזור וישאל אותו מהגוי, כי השואל או השוכר כלים מן הגוי, פטור מלהטבילם, כיון שלא קנאם להיות שלו, ואין זה דומה למעשה שהיה בכלי מדין שהכלים היו לגמרי של ישראל. והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך הוסיף עוד דרך לפטור את הקומקום מטבילה, על יד שיקח אותו ליהודי חשמלאי מוסמך, שיפרק את הקומקום בצורה מקצועית שלא כל אדם יכול לעשות בביתו, ואז ירכיב אותו מחדש, ונחשב הדבר כמו שנקנה הכלי מיהודי, וממילא הוא פטור מן הטבילה.

ולמסקנה: כלי אלומיניום חד פעמיים המיוצרים בחוץ לארץ, חייבים טבילה בלא ברכה. (ויש מיקלים בדבר). וקומקום חשמלי, חייב גם הוא טבילה בלא ברכה. וניתן לפטרו מחיוב טבילה, על ידי שיתן אותו במתנה לגוי, ויבקשנו לחזור ולתת לו בהשאלה את הכלי. או באופן שיתן ליהודי חשמלאי שיפרק לו את הקומקום בצורה מקצועית, ולאחר מכן ירכיב אותו שנית, ואז הכלי פטור מטבילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, איך מותר לטפל בהדסים בשנה זו לצורך מכירתם בחג הסוכות הבעל"ט בעזר"ה כגון טיפולים מיוחדים לצורך קבלת הדסים משולשים וכד'? תודה רבה. כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כל דבר שבא להשביח את ההדסים, ובכלל זה לגרום לכך שיצאו הדסים כשרים או מהודרים יותר, הוא אסור בהחלט בשביעית. (אף אם ההדסים נחשבים פרי, מ"מ גיזום הוא דבר האסור להשבחת הפרי). המגדלים הגדולים גזמו הכל לפני שנת השמיטה, כך שיצאו להם השנה הדסים גם בלי גיזום. 

אם מדובר במשווק גדול שיש לו בזה צורך רציני מחמת איזו סיבה, הנכון הוא שיפנה למכון למצוות התלויות בארץ של הרב הגאון ר' שניאור זלמן ריוח, שהוא יורה לו כיצד לנהוג. 

שלום הרב
מצד אחד אומרים שאם יש כלים שיוצרו בחוץ לארץ על ידי גוי צריך להטביל אותם מצד שני אומרים שאם יש כלי שלא רוצים לטבול אז אפשר להשאיל לגוי ואז לקחת ממנו בחזרה ואז זה פטור מטבילה זה מה שאני מבין ,לכן מלכתחילה למה לא פוטרים מטבילה כלים שיוצרו עלידי גוי כ"ז סיון תשפ"ב / 26 ביוני 2022

כלי שנקנה מהגוי, חייב בטבילה, כלי שהוא ברשות הגוי, ורק מושאל לישראל, פטור מטבילה. 

האם גביעי גלידה מזכוכית חייבים הטבילה? י' אייר תשע"ט / 15 במאי 2019

בהחלט כן. כלי זכוכית חייבים בטבילה. 

אם כלי פלסטיק לא צריך טבילה הרי גם הוא נחשב כלי. אז למה כלי חד פעמי (פלסטי) צריך? י"ז אב תשע"ז / 9 באוגוסט 2017

כלי פלסטי חד פעמי, לא צריך טבילה. וכל הנידון הוא לגבי כלי אלומיניום.

מה לגבי צנצנות זכוכית? כ"ו תמוז תשע"ז / 20 ביולי 2017

צנצנת זכוכית, שקונים בחנויות לכלי בית, צריך להטבילן.

מה המקור להלכה, שאין צריך טבילה של כלי פלסטיק? ד' אדר תשע"ג / 14 בפברואר 2013

מקור הדין, בשו"ת יביע אומר, חלק רביעי חלק יורה דעה סימן ח. ובשו"ת יחוה דעת חלק שלישי סימן ס.

מאיזה גיל יכול קטן להטביל כלים בלי השגחת מבוגר? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

כלי מתכות, יכול להטביל רק מי שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד, או בת שתים עשרה שנה ויום אחד.

אבקש לדעת, תבניות חד פעמיות אלומניום בגדלים שונים שמוטבע עליהם בצ"ד מצריך גם כן טבילה? ואם כן האם בלי ברכה? ומילחיות זכוכית האם גם צריך להטביל? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

תבניות חד פעמיות שיש עליהן הכשר. אין ההכשר מעיד על כך שהתבניות פטורות מטבילה. אלא שהתבניות כשרות, ואין עליהם חשש שמא משחו עליהן שומן לא כשר. אך בדרך כלל, תבניות שיש עליהן הכשר, נעשות בארץ, על ידי יהודים. ולכן יש לראות מיהו היצרן, וכך להחליט אם להטביל את הכלים.
כלי זכוכית של מלח, צריך טבילה.
 
תבניות חד פעמיות, אפילו אם הדבר ברור שהן יוצרו על ידי גויים, אין להטבילן בברכה. אלא יש להטבילן בלא ברכה.

בקומקום חשמלי, אין דרך לשתות ישירות ממנה, האם אי אפשר להוסיף את הסעיף הזה להקל, כיוון שלא אוכלים ממנה ישירות? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

לגבי קומקום, מה שאין שותים ממנו, אין זו סברא להקל.

האם לגבי פלטה חשמלית שאין שימוש בה כשאינה מחוברת לחשמל, האם במקרה זה הפלטה תהיה פטורה מן הטבילה? (בדין מחובר לקרקע. כיוון שהשימוש היחידי בפלטה רק בזמן שהיא מחוברת לחשמל) ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

בלאו הכי מניחים עליה כלים, ולא אוכלים ממש, אינה צריכה טבילה.

היום שיש על התבניות כשרות בד"ץ האם הם נפטרים מטבילה או שהכשרות היא על החומר שהוא אכן לא מאכל אסור? ג' שבט תשע"ג / 14 בינואר 2013

הכשרות היא על החומר, שאינו משוח בשומן. והרבה כלים בהשגחת הבד"ץ, מיוצרים בארץ ישראל על ידי יהודים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה