הלכה ליום שני כ' אדר תשפ"ב 21 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יעקב-עוזי בן חנה-חנינה ואימו, חנה-חנינה.

היד ה' תיקצר,היפלא מה' דבר?
רופא כל בשר ומפליא לעשות!

הוקדש על ידי

ראובן

המשך כיוון אבריו בתפלה

שתי שאלות: מי שאינו יכול להצמיד את רגליו בשעת תפילת העמידה כשהוא עומד, אבל יכול הוא להצמיד את רגליו כשהוא יושב, כיצד ינהג, האם יתפלל כשהוא יושב ורגליו צמודות, או יעמוד ורגליו לא תהינה צמודות? וכן, האם מותר לפקוח את העינים בשעת תפילת העמידה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו שיש להצמיד את הרגליים זו לזו בשעת התפילה, וכתבנו שדין זה נלמד מן הפסוק בספר יחזקאל. גם כתבנו שדין העמידה בתפילה הוא דין גמור, שהרי לדעת רוב הפוסקים מי שהתפלל כשהוא יושב ויכול אחר כך לחזור ולהתפלל כשהוא עומד, חייב לחזור ולהתפלל שנית, וכמו שביארנו.

ועתה נבא לנדון השאלה, שכן אם התפלל אדם כשהיו רגליו מופרדות זו מזו, לדעת רוב ככל הפוסקים, יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולהתפלל, ולעומת זאת, אם התפלל בישיבה ולא בעמידה כלל, אם יוכל אחר כך צריך לחזור ולהתפלל שוב בעמידה. (אלא שיעשה תנאי של תפילת נדבה כמו שביארנו). ולפיכך אנו למדים, שאם אינו יכול להתפלל אלא כשהוא יושב ורגליו סמוכות זו לזו, או כשהוא עומד ורגליו נפרדות זו מזו, עדיף יותר שיתפלל כשהוא עומד ורגליו נפרדות מאשר כשהוא יושב ורגליו צמודות, שהרי דין העמידה בתפילה הוא חשוב יותר מדין הצמדת הרגליים זו לזו.

ולענין השאלה השנייה. מבואר בדברי הפוסקים, כי בשעת התפילה צריך שיתן עיניו למטה, ואותם האנשים המביטים למעלה בשעת תפילתם, מלאכי השרת לועגים להם, וראוי לגעור בהם. ואמרו בזוהר הקדוש, העומד בתפילה צריך לכסות עיניו שלא יסתכל בשכינה, והפותח עיניו בשעת התפילה לא יזכה לראות את השכינה בשעת פטירתו, אלא מקדים ובא אליו מלאך המות, ואינו זוכה למות מיתת נשיקה. (ובספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי ז"ל (מגדולי חכמי צפת בזמן מרן ורבינו האר"י), הביא גם מספר רב המנונא סבא, שכתב שהיא מידה כנגד מידה, על אדם שמזלזל בשכינה בזמן התפילה ומסתכל לפניו, בשעת פטירתו כשהוא רוצה לצאת מן העולם במיתת נשיקה, על ידי ראיית השכינה, אינו זוכה לראות פני שכינה, וכמאמר הפסוק (בספר שמואל א' ב' ,ל') "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

ומכל מקום ביארנו כבר במקום אחר, שמי שהוא מתפלל מתוך סידור, רשאי בהחלט להסתכל בסידור בשעת התפילה, רק צריך שיזהר שלא להטות עיניו ימין ושמאל, אלא יהיו עיניו תמיד כנגד הסידור שהוא מתפלל מתוכו. והוא מנהג טוב מאד, שבתפילה מתוך סידור, קלה יותר הכוונה לרוב בני האדם, וגם על ידי זה אינו בא לידי טעות בתפילתו. וכן היה נוהג מרן רבינו הגדול זצ"ל בכל יום.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה