הלכה ליום שני כ' טבת תשפ"א 4 בינואר 2021

שאלה: האם מותר להתפלל בתפילת העמידה כנגד (מול) פרוכת שיש עליה ציורים?

תשובה: כתב רבינו הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' כ), והבגדים המצויירים, אפילו אינן בולטות (התמונות שבציור), לא נכון להתפלל כנגדם, ואנחנו רגילים להעצים עינינו כשיקרה לנו להתפלל מול כותל (קיר) או בגד מצוייר. ומבואר אם כן מדברי הרמב"ם, שלא נכון להתפלל מול בגד או פרוכת שיש עליה ציורים, ועיקר הטעם לאיסור בזה, הוא משום שהציורים שעל הפרוכת עלולים להפריע לאדם בכוונת התפילה. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סי' צ סכ"ג). וכן פסק הגאון רבינו יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת יתרו).

והנה בספר אור לציון ח"ב (עמ' סד), הביאו בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שיש לחלק בזה, שאם הציורים הם על בגד שאינו רגיל שיהיה לפניו בשעת התפילה, כגון שנזדמן לו להתפלל באיזה מקום שתלוי שם בגד מצוייר שאינו רגיל בו, שאז יש להמנע מלהתפלל מול בגד כזה. אבל מול פרוכת שהוא רגיל תמיד שהיא לפניו, אין לחוש בזה כל כך לבלבול הכוונה, ולכן מותר להתפלל מול פרוכת כזו.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בשו"ת יביע אומר ח"ט (עמ' רלו), כתב לחלוק על דברי האור לציון בזה, משום שמסתבר יותר שלעולם פרוכת מצויירת גורמת לבלבול הכוונה, ואין לחלק בזה בין פרוכת לבגד שנמצא לפניו רק באקראי מה שלא חילקו הפוסקים כלל.

ומלבד כל זה, הלא מבואר בזהר הקדוש, ועוד בדברי המקובלים (בספר חרדים לרבינו אלעזר אזכרי), כי מי שאינו נזהר לעצום עיניו בשעת התפילה, הרי הוא מזלזל בשכינה שנמצאת כנגד המתפלל, וכך הם דברי הזהר הקדוש והמקובלים בענין זה: "מאן דפקח עינוהי בשעתא דצלותא, אקדים עליה מלאך המוות, וכד תיפוק נפשיה לא יזכה לאסתכל בנהורא דשכינתא, ועליה כתיב, כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו". עד כאן. ופירוש הדברים, מי שפוקח את עיניו בשעת התפילה, בשעה שתצא נפשו מן העולם מקדים לבא אליו מלאך המוות, ואינו זוכה לראות בשכינה בשעת פטירתו, שהרי הוא מזלזל בשכינה שמסתכל בה תמיד בשעת התפילה. ועליו נאמר, כי מכבדי, מי שמכבד את השכינה, אכבד, אותו השם יתברך יכבד בשעת מותו שיזכה לראות בשכינה, שהרי נאמר "כי לא יראני האדם וחי", בחייו אין הוא רואה, אבל רואה הוא בשעת מותו, ובוזי, מי שמבזה את השכינה בשעת התפילה, שעיניו משוטטות ורואות מה שלפניו, יקלו, הוא גם כן יתבזה בשעת פטירתו. ואם כן הדבר ברור שאין הדבר נכון להקל בזה כלל, ועל כל אדם ואדם להזהר מאד בשעת התפילה לעצום את עיניו אף במקום שאין לפניו דבר שמבלבל את הכוונה, או שישים את עיניו בסידור שלפניו, שגם זה נחשב כמי שעוצם את עיניו.

ולסיכום: יש להזהר בשעת תפילת העמידה, לעצום את העינים או להסתכל בסידור, ואל לו לאדם להסתכל לפניו ולכל עבר בשעת התפילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כמדומה שמרן זצוק"ל היה מתפלל מתוך סידור, לפחות כשהיה מתפלל בביתו ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

אמרנו כן, שמרן זצ"ל נהג להתפלל מתוך סידור.

האם מותר לי להעיר לאבי על שאינו עוצם עיניו בתפילה (כמובן בדרך כבוד "ראיתי שכתוב...")? כ"א טבת תשפ"א / 5 בינואר 2021

בצורה כו של "ראיתי כתוב", מותר. וכמובן הכל בחכמה יעשה, שלא תהיה בו פגיעה.   

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה