הלכה ליום רביעי י"ב תשרי תשפ"ד 27 בספטמבר 2023

מצות אכילת כזית בסוכה בלילה הראשון ודין מצטער מן הסוכה

בהלכה הקודמת ביארנו, כי בכל ימי חג הסוכות, אין לאכול סעודה מחוץ לסוכה.

ויש לדעת, כי סגולת מצות הסוכה, להגן על האדם בעת צרתו, כמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת תצוה).

מצות אכילת כזית בסוכה
מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת (כלומר, קרוב לשלושים גרם פת לחם) בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות, כשם שחייבים לאכול כזית מצה בליל פסח. (ולמדו זאת רבותינו ממדרש הפסוקים במסכת סוכה דף כז.). וצריך לאכול את כזית הפת שבסוכה תוך ארבע או חמש דקות. ובדיעבד, אם אכלו בתוך שיעור שבע וחצי דקות, יצא ידי חובה.
וביאור הדברים, משום שכל אכילה שאין בה שיעור כזית, אינה נחשבת "אכילה" לענין קיום המצוות. וכן לא מצטרפות האכילות זו לזו, אלא אם אכלן בתוך שיעור של ארבע או חמש דקות (לכתחילה). ואם יאכל כעת פירור אחד, ואחר כשעה פירור נוסף, וכן על זה הדרך, אין אנו אומרים שאכל כזית, אלא נחשב הדבר כמו שלא אכל בכלל.
לכתחילה, נכון לצאת ידי חובת כל הדעות, ולאכול בסוכה פת בשיעור "כביצה", שהוא שיעור של כששים גרם בתוך שמונה דקות. (חזון עובדיה, עמוד קיד).

דין המצטער
נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו רבותינו "תשבו" - כעין תדורו, כלומר, שלא חייבה התורה לאכול בסוכה אלא כדרך שאדם עושה בביתו. לפיכך, אם ירדו גשמים בסוכה, או שכבה האור בסוכה ויש שם חושך, או שיש בסוכה זבובים ויתושים המטרידים את האדם, או שנושבת שם רוח, או שיש שם ריח רע וכדומה, פטור מלאכול בסוכה. שכל המצטער מן הסוכה, פטור מלשבת בה. ולדעת רבינו הרמב"ם ועוד רבים מרבותינו הראשונים, כלל זה שייך אפילו בלילה הראשון של חג הסוכות, ואף על פי שאז יש מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בסוכה, מכל מקום המצטער פטור מן הסוכה. ואף על פי שבשאר מצוות התורה אדם מחוייב אפילו אם הוא מצטער מן המצוה, אין הדבר כן במצוות סוכה, הואיל ויש תנאי בחיוב המצווה, שתהיה הישיבה בסוכה כדוגמת צורת המגורים של האדם בביתו, ועל כן, כל שמצטער לשבת בסוכה, פטור ממצוה זו. אולם לדעת רבינו הרא"ש ועוד, בלילה הראשון של חג הסוכות חייב לשבת בסוכה אף אם הוא מצטער מחמת הישיבה שם. ומרן השלחן ערוך פסק להקל בזה כדעת הרמב"ם, שבכל מקרה של צער מן הסוכה פטור ממנה אף בלילה הראשון. ואף מי שרוצה להחמיר לשבת בסוכה גם כשיורדים גשמים, לא יברך ברכת "לישב בסוכה" משום שלדעת מרן היא ברכה לבטלה, הואיל והוא פטור ממצות סוכה.

לבישת בגד חם
כתב רבינו החפץ חיים בספר משנה ברורה, שבימים שיש בהם קור וצינה, יש לו לאדם ללבוש בגדים חמים ולאכול בסוכה. ולא יפטור את עצמו ויפסיד את המצווה לחינם. והוסיף על זה מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקפיד על כך מאד שילבש בגדים מחממים היטב בסוכה, משום שאם הוא מצטער מן הקור, הרי הוא פטור מן הסוכה, ומברך "לישב בסוכה" לבטלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם את שיעור כזית הראשון, אפשר לאכול עם סלטים, או שחייב לאכול אותו כזית פת לבד, כמו עם המצה? י"ז אלול תשע"ב / 4 בספטמבר 2012

מן הדין מותר לאכלו עם סלטים.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה