הלכה ליום ראשון י"ב אלול תשע"ד 7 בספטמבר 2014

תפילין ומזוזות

ימים אלה, הם ימי חודש אלול, הם ימי חשבון נפש, ולכן נוהגים לשים לב בימים אלה, אם יש צורך לבדוק את התפלין או המזוזות בבית, ולבדקן כדת.

וזו לשון רבינו הרמב"ם: "הכותב תפילין בכתב ידו, או שלקחן מן המומחה, או משאר אדם, ובדקן והחזירן לתוך בתי התפילין, אינו צריך לבדקן פעם אחרת אפילו לאחר כמה שנים, ואין חוששין להם שמא נמחקה אות מתוכן או שניקבה, וכן היה הלל הזקן אומר (בתלמוד ירושלמי עירובין פרק י), תפילין אלו משל אבי אמא הן". כלומר, אותם התפילין שהיה מניח הלל הזקן, היו התפילין של סבו, אבי אמו. ומבואר בדברי הרמב"ם, שמי שרכש תפלין שידוע לו שהן כשרות, אינו חייב לבדקן אחר כך, אלא סומך על חזקתן, שהן כשרות.

ובספר אורחות חיים, הביא שיש מחלוקת תנאים אם צריך לבדוק התפילין מפעם לפעם, או שאין חיוב לבדקם אפילו אחר הרבה שנים, שיש סוברים שחייבים לבדקן כל י"ב חודש, דהיינו אחת לשנה. וכתה הארחות חיים, "ושמעתי שחכמי צרפת נהגו לבדקן משנה לשנה, ובתשובות הגאונים מצאתי, שהמניחן תמיד (כלומר שמניח תפילין אלו בכל יום) אין צריך לבדקן  אפילו לחמישים שנה, מפני  שהאוויר שולט בהן תמיד ואינן מתעפשות מבפנים, אבל אם אין מניחן אלא לפרקים, צריכות בדיקה, וכן שמענו מחכמים וזקנים שיש לבדקן ב' פעמים בכל שבע שנים". עד כאן.

ולפי זה תפילין שלנו שאנו מניחין אותן בכל יום ויום, (שהרי לא מצוי בזמן הזה מי שיש לו כמה זוגות תפלין), אינן צריכות בדיקה מן הדין, לפי שאין לחוש שיתעפש מה שבתוכן והן תפסלנה, ורק במזוזה שהיא קבועה בקיר כל הזמן, חייבים לבדקה כל שלוש שנים ומחצה, מפני שיותר יש לחוש בה, שמא נרטבה, או שאירע לה איזה דבר, ונמחקו האותיות שבתוכה ופסלוה. וכן פסק מרן בשולחן ערוך.

אלא שיש מהפוסקים שכתבו, שמכיוון שבזמנינו מצוי שהתפילין נמצאות פסולות מחמת הזיעה שמקלקלת את האותיות, לכן מן הראוי לבדוק אף את התפילין פעמיים בשבע שנים כדין מזוזה.

ועל פי זה כתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), שבזמנינו שרבו סופרים ומגיהים שאינם מומחים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, וכמה פעמים נמצאו פסולים באותיות שלהם, לכן ראוי להחמיר ולבדקן בימי אלול, ובמזוזות יש להחמיר יותר, אבל מעיקר הדין אין חיוב לבדקן אלא פעם אחת בכל שלוש שנים ומחצה. (יחוה דעת חלק ראשון סימן מט).

ובהזדמנות זו עלינו להזהיר, שכאשר הולכים לקנות ספרי תורה, תפילין ומזוזות, וכן מגילת אסתר, יש לדקדק הרבה מאד ממי קונים את המוצרים, שלעתים יש עליהם חששות רציניים מבחינה הלכתית, וכמה וכמה פעמים בעינינו ראינו מזוזות ותפילין שבעת בדיקתם התברר שמאז ומעולם היו פסולים, וכל זאת מפני חוסר הידיעה של הקונה בזמן רכישתם. לכן יש לקנות מוצרים כאלה אך ורק מאדם המוחזק בכשרות וידוע בהבנתו בתחום זה, שאז יש לסמוך עליו על כשרות התפילין והמזוזות. (וניתן לברר אצל תלמידי חכמים אמתיים, מי הוא זה שראוי לסמוך עליו בענינים אלה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מה פירוש ראשי התיבות - הכ"מ? ט"ז אלול תשע"ד / 11 בספטמבר 2014

ראשי תיבות "הריני כפרת משכבו", שכן יש להוסיף אחר שמזכיר שם אביו או רבו בתוך י"ב חודש מפטירתו.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

יום אדיר ונורא בימי השנה

מתוך דברים שנשא מרן זצ"ל בליל יום הכפורים בבית הכנסת חזון עובדיה בשכונת רחביה בירושלים. אמרו בשם רב גדול שאמר בלשון המשנה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! כלומר, עשרתם, עברו כבר עשרת ימי תשובה. ערבתם, עבר עלינו גם ערב יום הכפורים, לכן עתה, הדליקו את הנר! נר ה' נשמת אדם! וכמו שאמרו בשם התולד......

לקריאת ההלכה

שבת שובה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל השבת, אחרי קריאת התורה, נקרא את ההפטרה הפותחות במילים: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹקֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ". שבת זו במהותה, היא הכנה לקראת יום הכפורים, שעליו נאמר, "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵ......

לקריאת ההלכה


נרות שבת וראש השנה, שנת תשפ"ז

זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק הנרות,  שהרי אסור להדליק אש חדשה ביום טוב......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

מצוות הסוכה

סעודת קבע בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב......

לקריאת ההלכה

תרופות לחיזוק בערב יום הכיפורים - ובענין פדיון כפרות

העינוי שציותה התורה בגמרא במסכת יומא (עד:) מבואר, כי עיקר העינוי שעליו צותה התורה ביום הכפורים, הוא העינוי של התענית, שישב אדם ולא יאכל ולא ישתה דבר במשך כל היום. ומבואר עוד בגמרא, כי כל האוכל ביום התשיעי, כלומר בערב יום הכפורים, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. ופירש רש"י, שצותה ......

לקריאת ההלכה