הלכה ליום שני י"א תמוז תשפ"א 21 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו וסבנו היקר

נעים צדיק בן שמחה וצלח זצ"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

נטילת ידים בחדר בית המרחץ

שאלה: האם מותר ליטול ידים לסעודה בחדר האמבטיא או בבית הכסא?

תשובה: מרן השלחן ערוך (סימן ד) פסק, שהיוצא מבית הכסא צריך נטילת ידים. ומרן החיד"א כתב, שהוא משום רוח רעה השורה על הידים, ושכן מבואר בזוהר הקדוש. ועל פי זה כתב שאפילו אם נכנס לבית הכסא ולא עשה שם צרכיו וגם לא נגע בבשרו, מכל מקום, מיד בכניסתו שורה עליו רוח רעה, וצריך ליטול ידיו.

אלא שבבית המרחץ שלנו (אמבטיה) אין הדין כן, והנכנס לשם אינו צריך ליטול ידיו. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יביע אומר (ח"ג סימן א) הביא ראיות רבות לדבר, ושכן מוכח ממה שאמרו בגמרא במסכת שבת (מא.) שמותר לשתות מהמים שהיו בתוך בית המרחץ. ואילו היה חשש "רוח רעה" בבית המרחץ, לא היו מתירים לשתות שם כלל, שהרי רוח רעה שורה על אוכלין ומשקין שנמצאים שם. אלא ודאי, בבית המרחץ אין רוח רעה כלל. ולכן גם אין מניעה ליטול שם ידים, ולנגבם מחוץ לחדר האמבטיה לאחר שיברך.

ובשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן כז), הביא מרן רבינו זצ"ל עוד סברא להקל בדבר, שכן חדרי האמבטיה שבזמנינו, אינם מיוחדים רק לרחיצת הגוף, אלא רגילים לעשות שם גם תשמישים אחרים, ומניחים שם דברים למשמרת. ומטעם זה אין זה בגדר מקום ששורה בו רוח רעה. והביא ראיות לדבריו.

וכל זה בחדר אמבטיה שאין שם שירותים. אבל כשיש שם שירותים, אין להתיר ליטול שם ידים, אלא אם כן בשעת הדחק. ואף על פי שיש פוסקים שסוברים שחדרי שירותים של זמנינו אין להם דין בית הכסא משום שהם נקיים תמיד, מכל מקום לכתחילה יש להחמיר בזה, שלא ליטול ידים שם, ורק כשאין לו מקום אחר לנטילת ידים, יכול להקל ליטול ידים אף בבית הכסא, ויברך על נטילת ידים בחוץ לפני הניגוב.

ולסיכום: חדר אמבטיה שאין שם שירותים, מותר ליטול בתוכו ידים. ויברך על הנטילה בצאתו משם לפני שינגב. ואם יש שם שירותים, לא יטול שם את ידיו. ורק בשעת הדחק שאין כשאין אפשרות אחרת, רשאים ליטול שם ידים, הן לסעודה והן לנטילת הבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום וברכה,
יש לי שתי שאלות:
1. האם צריך ליטול ידיים אחרי המקלחת?
2. האם צריך ליטול ידיים או להכניסם מתחת לברז לסירוגין, כל פעם אחרי שנכנסים לבית הכיסא כלומר גם אם לא לשם עשיית צרכים, למשל: לקחת נייר או משהו אחר? י"א אייר תשפ"ג / 2 במאי 2023

מכיון שכאשר מתקלחים, נוגעים במקומות שהם מכוסים בדרך כלל, יש ליטול או לכל הפחות לשטוף לאחר מכן את הידיים.

לגבי בית הכסא, מעיקר הדין די בשטיפה פעם אחת, וטוב להחמיר שלוש פעמים כמו שכתבת, ואין חילוק אם נכנס לשם סתם או לעשות צרכיו. 

שלום, ותודה רבה רבה על דברי התורה והתשובות המחכימות. חזקו ואמצו.
רציתי לשאול, האם מותר גם לברך על הנטילה בחדר האמבטיה (כשאין בו שירותים) ? י"א תמוז תשפ"א / 21 ביוני 2021

תזכה למצוות. אי אפשר לברך בחדר האמבטיה, יטול שם את ידיו, יצא, יברך וינגב את ידיו. 

נכתב שאדם שנכנס לבית הכסא אפילו אם לא עשה צרכיו צריך ליטול ידיו.
ע"פ המשתמע נטילה זו אינה משום נקיות, שהרי לא התפנה, אלא אנחנו חוששים לרוח רעה שנמצאת תדיר בבית כסא.
כלומר, בין אם עשה צרכיו ובין אם לא עשה צרכיו - מדובר באותה רוח רעה ולכן אנו נוטלים / שוטפים ידיים ביציאתנו מבית הכסא.
אם כך, מדוע לאחר עשיית צרכים אנחנו רוצים להחמיר לסירוגין 3 פעמים (וכפי שהיה נוהג מרן זצ"ל וחכם שלום הכהן והרב מצליח כפי שהבאתם בהלכה יומית בעבר), אבל לאחר כניסה לבית הכסא ללא עשיית צרכים אנחנו לא רוצים להחמיר 3 פעמים לסירוגין? (כתב בנו של מרן בספר הלכה ברורה שדי בנטילה פעם אחת).
הרי אם מדובר באותה רוח רעה ששורה תמיד בבית הכסא, אז למה יש חילוק בין אם עשה צרכים או לא עשה צרכים?
תודה רבה כ' ניסן תשפ"א / 2 באפריל 2021

אין הפרש ביניהם. גם לאחר כניסה לבית הכסא שלא עשה צרכיו, טוב ליטול ג' פעמים, אך אין זה מעיקר הדין. תבורך, חג כשר ושמח,

מה הדין בחדר שירותים או חדר אמבטיה שיש שם שירותים אך האסלה סגורה עם הכיסוי שלה, לגבי :
א) אם מותר להרהר שם בדברי תורה
ב) הנכנס לשם לא להתפנות, האם כשיוצא צריך ליטול ידיו
ג) האם אפשר ליטול ידיים שם ? ט"ו תמוז תשע"ט / 18 ביולי 2019

אסור להרהר שם בדברי תורה.

הנכנס לשם צריך לשטוף את ידיו אחר כך.

אין ליטול שם ידיים. ואם אין לו אפשרות אחרת, יטול שם ידיים וינגבם בחוץ.

אם אדם נכנס לחדר אמבטיה שיש בו גם שירותים, אך הוא לא התפנה/ לא התרחץ, האם עדיין הוא צריך ליטול את ידיו? א' שבט תשע"ט / 7 בינואר 2019

צריך ליטול ידיים

ומה הדין אם קטנים עושים לעיתים צרכיהם בתוך האמבטיה, כאשר מתקלחים שם (ולעיתים אף גדולים מטילים שם מימיהם, בזמן שמתקלחים)? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

מקום שאנשים עושים שם את צרכיהם, אינו נחשב למקום שיש בו רוח רעה. אלא אם הוא מיוחד לכך. ולכן בית הכסא, אפילו אם מעולם לא נכנס אדם אליו, הרי הוא מקום שאסור להזכיר בו דברים שבקדושה, ושורה שם רוח טומאה, שכל מאכל שנכנס לשם אסור לאכלו וכיוצא בזה. מה שאין כן בית המרחץ, שאפילו אם קורה לעתים שיש מי שעושה שם את צרכיו, מכל מקום אין זה בית הכסא, ואין שם רוח רעה, ומותר ליטול שם נטילת ידיים, ולברך בחוץ.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה