הלכה ליום שלישי כ' ניסן תשפ"ו 7 באפריל 2026

חג הפסח – מזל טלה

נאמר בתורתינו הקדושה: ,דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת, וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלָֽקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם, וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹֽא יִֽהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

ומפורש בדברי רבותינו, כי נצטוו ישראל, ביום העשירי לחודש ניסן, לקשור את הטלה לכרעי המטות שלהם. וכך היה הטלה קשור במשך כמה ימים, עד לערב פסח ממש, שאז שחטו את הטלה, ושמו מהדם שלו על כניסות הבתים. ועל ידי כן זכו ישראל ונגאלו מארץ מצרים.

והסביר זאת רבינו צבי פסח פראנק זצ"ל, (אשר עליו אמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כי ממנו הוא קיבל את דרכי ההוראה, שרבי צבי פסח עצמו קיבל אותם מרבי שמואל סלנט זצ"ל), כי מטרת הנסים שהיו לעם ישראל בארץ מצרים, ושאנו קוראים ומדברים עליהם עד הימים הללו, היתה לטעת בלבותיהם של ישראל את האמונה בהשגחת ה' יתברך בעולם.

והנה בדורות ההם, היו המצרים שטופים באמונות באלילים ובמזלות, כי הם היו בטוחים שכוכבי השמים גוזרים גזירות על בני האדם. ולכן אמר פרעה מלך מצרים לעם ישראל, "רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", שפירוש הדברים הוא, שראה פרעה כוכב אחד ששמו "רעה", שהוא גורם לשפיכות דמים, והיה פרעה וכל מצרים משוכנעים בכך שעתיד דמם של ישראל להשפך במדבר סמוך להר סיני.

ולכן היה צורך להחדיר בלב כל ישראל לעולם ועד, כי ה' הוא האלוקים, ואין עוד מלבדו. ומאחר ובימי ניסן המזל השולט הוא מזל טלה, והמצרים היו עובדים את הצאן כעבודה זרה, כי הצאן מסמלים את המזל של חודש ניסן שהוא ראש החודשים, לכן צוה ה' יתברך על ישראל לעשות דבר שהוא ההיפך מכל מה שהיו מאמינים בני הדור ההוא. ביום העשירי בניסן, שהוא היום בו מזל טלה מתגבר ועולה, לקחו ישראל את הטלה, וקשרו אותו בבזיון לכרעי המטה, והודיעו כי בעוד ארבעה ימים ישחטו את הטלאים הללו, ויגאלו ממצרים. והיה הדבר ממש להיפך מדעת כל בני האדם.

ואמנם הפך ה' את המזל לטובה על ישראל, כי הם ביזו את ענין המזלות, שקשרו את הטלה לכרעי המטה, ולבסוף שחטו את הטלה, ודוקא בזכות זה, פסח ה' ודילג מעל בתי ישראל, וה' יתברך בכבודו ובעצמו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף, המית את בכורות מצרים. ואף כאשר הגיעו ישראל למדבר סיני, שעל פי המזל היה צריך דמם להשפך שם, צוה ה' יתברך ויהושע בן נון מל את ישראל, ובכך נתבטלה הגזירה שהיתה ראויה להם מצד המזל.

ויש להוסיף על כך שגם בקריעת ים סוף, הראה ה' יתברך לישראל את ממשלתו על הטבע, כי ענין קריעת ים סוף היה ממש להיפך מכל גדרי הטבע, ומאחר וכל נשמות ישראל היו כלולים בבני הדור ההוא, עלינו לדעת, כי בלב של כל אחד מאתנו, מתנוססת אמונה וידיעה טהורה בממשלת ה' יתברך בעולם, כי אין עוד מלבדו, וכשם שהראה ה' יתברך נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, כן נזכה במהרה בימינו, ותתקיים בנו נבואת הנביא מיכה, "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". ואז העולם כולו, ששקוע בדורינו בתקשורת המתחדשת, ובכל הבלי האופנה והזמן, כולם יופתעו ויעמדו נדהמים, כיצד הדת היהודית המקורית תכבוש את העולם, והאמת מארץ תצמח, וכל בני אמריקה, רוסיה ואירופה, יושבי סין ויפן, כולם יודו באמונה בה' יתברך על יד משה רבינו, וכפי שממשיך הנביא ואומר, "יִרְאו גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ מִכֹּל גְּבֽוּרָתָם, יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה, יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹֽתֵיהֶם אֶל ה' אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ וְיִֽרְאוּ מִמֶּךָּ". אמן כן יהי רצון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מיונז תלמה שכתוב עליו בהזרקת דיו כשר לפסח לאוכלי קיטניות מותר בפסח לספרדים או שחייב שיהיה הלוגו של הבדצ לידו ט"ז ניסן תשפ"ג / 7 באפריל 2023

זה כשר לפסח, אבל לא בד"ץ. תבורכו,

האם קרש חיתוך עשוי עץ ומצופה פורמייקה
צריך טבילה
תוצרת סין
תודה י"ד ניסן תשפ"ג / 5 באפריל 2023

מדובר בכלי שנידון ככלי עץ, והוא פטור מטבילה כמו שפסק מרן בשלחן ערוך יו"ד סימן קכ. תבורכו,

8 ההלכות הפופולריות

ראש השנה – רבי חיים בן עטר

לסדר ראש השנה, ראה כאן. יום ראש השנה, הוא יום הדין, שבו עוברים כל באי עולם לפני ה' יתברך מלך המשפט, ועל כל אחד ואחד גוזרים ביום זה כל מה שיארע עמו במשך השנה ואף השנים הבאות. ולכן על כל אדם להתעורר, לשוב בתשובה, ולתקן את מעשיו הבאים, כדי שיזכה להכתב ולהחתם בספרם של צדיקים, שיזכה לשנה טובה ומבו......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה


סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

החייבים והפטורים מתענית תשעה באב

חולה שאין בו סכנה חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב, כי חומרת התענית בתשעה באב פחותה מחומרתה ביום הכפורים. ובכל מקום של ספק, יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). אדם זקן בשנים זקן שתש כוח......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב – שנת תשפ"ו

היום, הוא יום ראש חודש "מנחם אב". ובשבוע הבא ביום חמישי (מיום רביעי בלילה), יחול יום תשעה באב, הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים......

לקריאת ההלכה